תפארת ישראל על יבמות יד

משנה יבמות, פרק י"ד:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב

<< · תפארת ישראל · על יבמות · יד · >>

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

יכין

משנה א

חרש שנשא פקחת:    דאינו קדושין דאורייתא:

אם רצה יוציא ואם רצה יקיים:    קמ"ל דעכ"פ הו"ל קדושין מד"ס, ולא כשוטה וקטן דלא תקנו להו רבנן קדושין כלל:

אם רצה יוציא ואם רצה יקיים:    דאף דהוה. קדושין דאורייתא, עכ"פ א"צ דעת אשה בגירושין:

נשתטית לא יוציא:    אף דיודעת לשמור גיטה, חיישינן שתזנה. מיהו אם גרשה מותרת להנשא לכתחלה:

נתחרש הוא או נשתטה אינו מוציא עולמית:    להכי נקט עולמית, דבנשאת בגט זה יוציא, מדהוה קדושין דאורייתא ואין בו דעת לגרש:

אמר רבי יוחנן בן נורי מפני מה האשה שנתחרשה יוצאה והאיש שנתחרש אינו מוציא:    דס"ל דבשניהן לא יוציא:

משנה ב

העיד רבי יוחנן בן גודגדה על החרשת שהשיאה אביה:    בקטנותה:

שהיא יוצאה בגט:    ומקבלת היא עצמה גיטה אף שקדושיה היו מדאוריותא. ורבנן הביאו עדותו לראיה לדבריהם נגד רבי יוחנן בן נורי:

אמרו לו:    לר"י בן נורי דפליג עלייהו במשנה א':

אף זו:    פקחת שנתחרשה:

משנה ג

או לשני אחים חרשין:    היינו רישא, אלא בעי למנקט כולהו גווני בדידיה ובדידה:

הרי אלו פטורות מן החליצה ומן היבום:    דמפני שקדושי זו מד"ס, וזיקה של זו מד"ס, מפקעי אהדדי שתצא משום אחות אשה:

ואם היו נכריות יכנסו ואם רצו להוציא יוציאו:    אח"כ בגט. אבל לא בחליצה, מדאינן בואמר ואמרה אע"ג דבדיעבד בל"ז סגי כלעיל [פי"ב מ"ג]. התם שאני דכל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו:

משנה ד

מוציא אשתו בגט:    דזיקת אחותה דאורייתא, אוסרת עליו זו שקדושיה רק מד"ס:

מוציא אשתו בגט:    מטעם שבסי' י"ד. ואף דקטן אוכל נבילות אין ב"ד מצווין להפרישו וחרש גרע מקטן. אפ"ה מוציא אשתו בגט, גזירה שמא יטעו לומר דמשו"ה יושבת אשת חרש גביה, משום דקדושיה דידה דחו לזיקה דאורייתא של אחותה, ויתירוה לשוק:

ואשת אחיו אסורה לעולם:    דליבמה אסור, מדהוה באחותה קדושין מד"ס, וחרש א"א שיחלוץ:

כונס ואינו מוציא לעולם:    דגט של חרש לא מפקע זיקה דאורייתא של אחיו שכנסה החרש על ידה, ולפיכך הו"ל כאילו קידש פקח אשה ונתחרש שאינו יכול לגרשה לעולם: