רש"ש על המשנה/טהרות/ז

רש"ש על המשנה מסכת טהרות פרק ז

משנה תוספתא ירושלמי

<< · רש"ש על המשנה · מסכת טהרות · >>

פירושים רבי עובדיה מברטנוראפירוש תוספות יום טובפירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)פירוש מלאכת שלמהעיקר תוספות יום טובפירוש המשניות לרמב"םמפרשי המשנה

אעריכה

תוי"ט ד"ה והחיצונות. ועוד שאף אהל המת כו' או שהמת מאהיל על אדו"כ תמוה דהא גם כאן יש אהל זה כשבגדיהן עוברין עפ"י אוירן:


בעריכה

ישן ומצאו ער הבית טמא. טעם הרע"ב לא מחוור דמשמע דאפי' כשנכנס היה ער ואח"כ נתיישן שם הבית טמא (דזה דוחק לומר דמיירי שהכניסוהו ישן לתוך הבית) וא"כ כבר ראה כשהיה ער. ועי' א"ר. ול"נ דטעמא דר"מ משום דנמצא בקצת בנ"א אשר אחר הקיצם משינתם ועמדו. עדיין המה כמבולבלים קצת והולכים אנה ואנה בלא דעת ובלא כוונה עד שיעורו יפה והיינו תיר ולא תיר. ור"מ לטעמיה דחייש למיעוטא. ורבנן לטעמייהו דל"ח למיעוטא רק זה דרך רוב בנ"א בהקיצם יפשטו ידיהם ושאר אבריהם לכן מטמאים עד מקום שהוא יכול לפשוט את ידו:


געריכה

בהרע"ב. משום דאומנין כו' וסד"א דבהא מודו חכמים כו' וכן פי' הרמב"ם והרא"ש. ותימה דגם לר"מ איצטריך דהכא אפי' ער ומצאן ער הבית טמא אי משום דסמכי דעתייהו כו' או משום דבשעה שהן עסוקין במלאכתן ה"ל כישן לטעם הרע"ב שם. וכן תמוה פי' הרמב"ם במ"ד (הביאו התוי"ט שם) מטעם דאמרן. ועוד איצטריך לאשמעינן דבלא פסקו הרחיים א"ט אלא עד כו' היו שתים כו':


העריכה

אבל המשכבות כו' טהורין. הן לפי הכלל דפ"ו דנדה מ"ז דכל המיטמא מדרס מטמא ט"מ (ועי' תוי"ט פכ"ד דכלים מ"ד) צ"ל דהכא ר"ל טהורין מטומאת מדרס אבל לא מטומאת מגע. ולשיטת הרמב"ם דהכלל הנ"ל אינו אלא מד"ס (הביאו התוי"ט שם) א"ש כפשוטו דטהורים לגמרי:


ועריכה

תוי"ט ד"ה אם. והיינו דדייק למיתני כו' תמוה דכלפי לייא דהא ביש עמהן נכרי אפי' ביש עדים על כניסתם נאמנים כמבואר בתוספתא וכ"כ הכ"מ בפי"ב מהל' משכב ומושב הי"ב:


חעריכה

ד"ה וחכמים. אבל הא דתנן כו' האונן ומחוכ"פ כו' שהסיחו דעתן כו' הא אף לתרומה כו'. מזה לק"מ דהתם כיון דמותרין בתרומה לא הסיחו דעתן ממנה וכדמשמע שם מפירש"י והרע"ב אבל מהא דס"ל לב"ה בנדה פ"י מ"ז דטבו"י ארוך א"צ טבילה אף שהיתה אסורה בתרומה כל אותו הזמן שייך להקשות. ועמש"כ בחגיגה כ"ד ב' בס"ד: