רש"י על מלכים ב יט
<< · רש"י על מלכים ב · יט · >>
תוכן עניינים
- 1 פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 2 פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 3 פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 4 פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 5 פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 6 פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 7 פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 8 פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 9 פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 10 פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 11 פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 12 פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 13 פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 14 פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 15 פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 16 פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 17 פסוק לה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 18 פסוק לו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 19 פסוק לז (כל הפרק)(כל הפסוק)
פסוק ג (כל הפסוק)
"ותוכחה" - שהרשעים מתווכחין ומראין פנים לדבריהם לאמר לנו הכח והגבורה
"בנים" - ישראל
"עד משבר" - עד צרה הדומה לאשה יושבת על משבר ואין בה כח לילד משבר שם מושב אשה הכורעת לילדפסוק ד (כל הפסוק)
פסוק ז (כל הפסוק)
פסוק ט (כל הפסוק)
פסוק יב (כל הפסוק)
פסוק יג (כל הפסוק)
פסוק יז (כל הפסוק)
פסוק כג (כל הפסוק)
"מרום הרים" - הר הבית
"ירכתי לבנון" - בית המקדש שמלבין עונות
"ואכרת קומת ארזיו" - לא אשוב עד שאחריבנו
"קצו" - סופו
"יער כרמלו" - מליאת ארצו ויופי הדרופסוק כד (כל הפסוק)
"אני קרתי ושתיתי מים זרים" - כלומר התחלתי בכל מעשה וגמרתי כזה הכורה בור ומוצא מים זרים ושותה מים נובעים קורא זרים לפי שעד הנה לא הכירו בהם
"ואחריב בכף פעמי" - אם צרתי על עיר הבוטחת בנהרותיה הבאתי עליה גייסות רבות שהובישו יאוריה בשתייתם ושתית בהמתם ומרמס רגליהם
"ואחריב" - לשון הוה כן דרכי תמידפסוק כה (כל הפסוק)
"הלא שמעת למרחוק" - למה תתפאר ותתגדל בזאת לא שלך היא כי שמעת למרחוק על ידי הנביאים שגזרתי על העמים להביאך עליהם כענין שנאמר (שם י ה) הוי אשור שבט אפי
"למימי קדם" - משנברא העולם עלתה במחשבה שנאמר (שם ל לג) כי ערוך מאתמול תפתה גם הוא למלך הוכן זה סנחריב שנשרף באש גיהנם שנאמר (שם לא ט) נאם ה' אשר אור לו בציון
"עתה הבאתיה" - וזה הכח שבידך
"ותהי" - ביאתה של גזרתי להשאות ערים בצורות להיות לגלים נצים לגלי אדמה שצומחין בהן ירקות שאתה מחריבן בגזרתי
"להשות" - לשון שאייה גלמודהפסוק כו (כל הפסוק)
"ויושביהן קצרי יד" - הם שאני התשתי את כחן לפניך ואין הגבורה שלך אין אתה גבור אבל הם חלשים
"חציר גגות" - הממהר ליבש
"ושדפה לפני קמה" - כשבלים השדופות בטרם יתקשו לבא לידי קמהפסוק כז (כל הפסוק)
"ושבתך וצאתך ובאך" - תרגם יונתן ומיתבך בעיצה ומיפקך לאגחא קרבא ומיתך לארעא דישראל גלי קדמי מאתי נהיתה
"ואת התרגזך אלי" - ואת אשר סופך להתגאות ולהתעורר אלי ברוגז ורעש (אשטרימי"ה בלע"ז)פסוק כח (כל הפסוק)
"ושאננך" - כמו ושאונך
"חחי" - כמין שיר הוא שמושכין בו בהמה שעסקיה רעים כמו ששנינו (שבת נא ב) כל בעלי השיר יוצאין בשיר
"ומתגי" - תרגם יונתן זמם והוא של ברזל ותוחבין אותו בנחירי הנאקה ונמשכת בו לפי שעסקיה רעים והוא ששנינו (שם) ונאקה בחוטםפסוק כט (כל הפסוק)
"וזה לך האות" - לחזקיהו אמר הנביא וזה שאמרתי לך סנחריב יפול כאן יהי לך לאות אף לימים הבאים שאתם יראים למות ברעב לפי שסנחריב החריב את הארץ וגדע את האילנות
"אכול השנה ספיח" - בשנה הזאת יצמחו לכם צמחים ותתפרנסו מהם
"סחיש" - גדועי אילנות שיצמחו וכשתראה דברי קיים במפלת האוכלסין יהיה לך לאות שאף הבטחה זו תתקייםפסוק לא (כל הפסוק)
פסוק לב (כל הפסוק)
"ולא יקדמנה" - לא יערך לפניה מגן
"סוללה" - צבור אדמה להגביה תל לעמוד עליו להלחם על העיר ועל שם שהוא כובשו וחובטו בעצים ומקבות כדי שיהא נדוש וכבוש בחוזק קורהו סוללה לשון (ישעיהו סב י) סולו סולו המסילהפסוק לה (כל הפסוק)
"ויהי בלילה ההוא" - כששב סנחריב מעל כוש ובא עד נוב שהיתה סמוכה לירושלים
"מאה ושמונים וחמשה אלף" - כולם ראשי גייסות