רש"י על מלכים א כב לד

| רש"י על מלכים אפרק כ"ב • פסוק ל"ד | >>
ב • ג • ז • ח • טו • יז • יט • כא • כד • ל • לב • לד • לה • לח • לט • מה • מז • מח • מט • נב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


מלכים א כ"ב, ל"ד:

וְאִ֗ישׁ מָשַׁ֤ךְ בַּקֶּ֙שֶׁת֙ לְתֻמּ֔וֹ וַיַּכֶּה֙ אֶת־מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל בֵּ֥ין הַדְּבָקִ֖ים וּבֵ֣ין הַשִּׁרְיָ֑ן וַיֹּ֣אמֶר לְרַכָּב֗וֹ הֲפֹ֥ךְ יָדְךָ֛ וְהוֹצִיאֵ֥נִי מִן־הַֽמַּחֲנֶ֖ה כִּ֥י הׇחֳלֵֽיתִי׃


"ואיש משך" - זה נעמן

"לתומו" - לא ידע שהוא מלך ישראל

"בין הדבקים ובין השרין" - יש שריונות שהם עשוין קליפים קליפים כענין שנאמר (שמואל א יז ה) ושריון קשקשים והקליפים נופלים על נקבי השריון וסותמין אותן והם קרויין דבקים