רש"י על מלאכי ב טו
| רש"י על מלאכי • פרק ב' • פסוק ט"ו | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • י • יא • יב • יג • טו • טז • יז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְלֹא־אֶחָ֣ד עָשָׂ֗ה וּשְׁאָ֥ר ר֙וּחַ֙ ל֔וֹ וּמָה֙ הָאֶחָ֔ד מְבַקֵּ֖שׁ זֶ֣רַע אֱלֹהִ֑ים וְנִשְׁמַרְתֶּם֙ בְּר֣וּחֲכֶ֔ם וּבְאֵ֥שֶׁת נְעוּרֶ֖יךָ אַל־יִבְגֹּֽד׃
"ולא אחד עשה" - הקב"ה לאדם וחוה תחילה
"ושאר" - הרוחות והנפשות לי היו מאדם הראשון יצאו כולם
"ומה האחד מבקש" - האחד שבזוג מבקש למצוא עלילות לאשתו שהיא בת זוגו שהוא זרע אלהים מה הוא תועבה שמבזה אותה וזהו ל' תרגום של יונתן אלא שי"ת ומה האחד מבקש כי אם זרע אלהי' והפירוש נכון אם לא שהא' נקוד בטעם זקף נותק טעם הזקף את תיבת מבקש מלהתחבר עם ומה האחד וסמכו אצל זרע אלהי' ויש פתרון על פי האגדה שנתקבצו נושאי הנכריות אל הנביא אמרו לו ולא אברהם עשה כן שנשא הגר על אשתו ואמר להם
"ושאר רוח לו" - לא דעתו כדעתכם לא נתן בה עיניו דעת אחרת הית' לו אמרו לו
"ומה האחד מבקש" - מה היתה דעתו אמר להם להיות לו זרע אלהים ותרגום של יונתן הוכשר בעיני שלא מצינו לא במקרא ולא במשנה שאר משמש לשון אחר אלא במקום שאדם יכול לפרשו בלשון שיריים כמו (דנייאל ז') אכלה ומדקה ושארה ברגלה רפסה ובלשון משנה ושאר חייבי מיתות חוץ מאותן שפירש אבל ל' שאחר משמש אין שאר משמש
"ונשמרתם ברוחכם" - ובאשת נעוריך אל יבגד רוחך