רש"י על ישעיהו מד יד
<< | רש"י על ישעיהו • פרק מ"ד • פסוק י"ד | >>
• א • ג • ד • ה • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
לִכְרׇת־ל֣וֹ אֲרָזִ֔ים וַיִּקַּ֤ח תִּרְזָה֙ וְאַלּ֔וֹן וַיְאַמֶּץ־ל֖וֹ בַּעֲצֵי־יָ֑עַר נָטַ֥ע אֹ֖רֶן וְגֶ֥שֶׁם יְגַדֵּֽל׃
"תרזה ואלון" - מיני אילני סרק
"ויאמץ לו בעצי יער" - עושה לו חיזוקים בין לחיזוק בין לנוי במיני עצים המשונים זה מזה במראיהן
"נטע אורן" - כשמוצא ייחור ונטע הראוי לכך נוטעו לכך והגשם מגדלו
"אורן" - ל' נטע יונק (פרנצו"ן בלע"ז)