רש"י על ישעיהו לז
<< · רש"י על ישעיהו · לז · >>
פסוק ג
"ותוכחה" - (אשפרובמנ"ט בלע"ז) האויבים מוכיחים בהצלחתם לאמר ידינו רמה ואין אלהים כאלהינו
"כי באו בנים" - בני ישראל בניו של הקב"ה
"עד משבר וכח אין ללידה" - עת צרה הדומה לאשה היושבת על המשבר ואין כח לולד לצאתפסוק ד
פסוק ז
פסוק ט
"וישמע" - מלך אשור על תרהקה לאמר יצא תרהקה להלחם אתך
"וישמע וישלח מלאכים" - אין וישמע השני כמו וישמע הראשון הראשון ל' שמועה והשני ל' קבלה קבל דברי השלוחים וייטבו בעיניו לתת לב להסתלק מעל ירושלים להלחם תחלה עם כוש
"וישלח מלאכים אל חזקיהו" - להודיעו שאינו מסתלק לגמרי אלא ע"מ לשובפסוק יב
פסוק יג
פסוק יח
"אמנם ה'" - אמת הוא כי החריבו מלכי אשור
"את כל הארצות ואת ארצם" - הארצות (ראשי) המדינות ואת (ארצם) ארץ הסמוכה להם ערי הממלכה אשר הנם ראש למדינות קורא ארצות ושאר המחוזות אשר סביבותיהם קורא ארצם ובספר (מלכים ב יט) כתוב את הגוים ואת ארצם ול' אחד הואפסוק יט
"ונתון" - כמו ונתון אותו על כל ארץ מצרים ל' פעול שמור זכור (דוננ"ט בלע"ז)
"עץ ואבן" - הם לפיכך לא היה בהם כח ויאבדום מלך אשורפסוק כד
"מרום הרים" - הר הבית
"ירכתי לבנון" - בית המקדש
"ואכרות קומת ארזיו" - לא אלך לארצו עד אשר אחריבנו
"קצו" - סופו
"יער כרמילו" - טוב שבחו וכובד חזקופסוק כה
"אני קרתי ושתיתי" - כלומר התחלתי בכל מעשי וגמרתי והצלחתי כזה הכורה בור ומוצא מים ומצליח ל' מקור
"ואחריב בכף פעמי" - אם באתי לצור על עיר הבטוחה בחוזק נהרותיה הבאתי עליה גייסות רבים וכלו מימי נהרותם ובשתיית בהמתם ומדרך כף רגליהם
"ואחריב" - ל' הוה כלומר כן דרכי תמיד
"יאורי מצור" - יאורי עיר הבאה במצור ע"י יאורותפסוק כו
"הלא שמעת" - ולמה תתפאר אין זה שלך כי גזרה היא מלפני זה שנים רבות שתהיה אתה פורע פורענות מן העכו"ם כענין שנאמר (לעיל י') הוי אשור שבט אפי
"הלא שמעת למרחוק" - יותר ממ' שנה שנתנבא עמוס (עמוס ז) שנתים לפני הרעש וישראל גלה יגלה מעל אדמתו מאז יש לך לשמוע שעשיתי והכנתי פורעניות זו
"מימי קדם" - מששת ימי בראשית עלתה על לבי אותה גזרה שנגזרה עליך שנאמר (לעיל ל) כי ערוך מאתמול תפתה גם היא למלך הוכן עתה כשהגברתיך על העכו"ם הביאותיה לאותה גזרה כדי שתהא להשאות לגלים נצים ערים בצורות שתהרוג את יושביהן ותהיין שאיה מאדם ויתעתדו לגלים צומחים ירקפסוק כז
"ויושביהן קצרי יד" - אני התשתי את כחן לפניך
"ושדמה לפני קמה" - שדמה הוא שקורין (אשטובל"א בלע"ז) הנשארת בקרקע שרשי הקציר
"לפני קמה" - כשלא הגיע להתבשל ולהקשות לבא לידי קמה והוא חלש ורך
"לפני קמה" - בטרם יהיה קמהפסוק כח
פסוק כט
"התרגזך" - התרעשך והתגברך עלי
"שאננך" - כמו ושאונך
"חחי" - כמין טבעת הוא ותוחבין אותו בשפת בהמה שעסקיה רעים למושכה בו
"ומתגי" - ת"י זמם והוא של ברזל ותוחבין אותו בנחירי הנאקה והוא ששנינו ונאקה בחטם במס' שבת (צ"ע כי מהפסוק נראה להדיא להיפך כי חח בחטם ומתג בשפה)פסוק ל
"וזה לך האות" - הדבור הזה אינה לסנחריב אלא הנביא אמר לחזקיה והתשובה הזאת תהיה לך לאות להבטחה אחרת הנה החריבו הלגיונות את כל הזרעים וגדעו את כל האילנות והקב"ה מבטיחך שתסתפקו השנה הזאת בספיחי הזרעים שיצמחו מאליהם
"אכול השנה" - לאכול השנה ספיח
"ובשנה השנית שחיס" - הן ספיחי גידועי אילנו' כך הוא בסדר עולם אבל יונתן תירגם כתכתין ספיחי ספיחים וזה לך האות כשתראה שיתקיים דברי שישוב סנחריב לארצו ויפול תאמין שתתקיים עוד הבטח' השניי'פסוק לב
פסוק לג
"ולא יקדמנה מגן" - לא יערוך לפניך מגן כדמתרגם לפני קדם
"ולא ישפוך עליה סוללה" - לא יצבור עליה מליתא אומר אני הוא ששופכין עפר וצוברין לפני החומה והמגדלות לבנות עליה כרכום
"סוללה" - ע"ש שסוללים וכובשין אותה במקבות כדי שיתקשה ותרגומו מליתא על שם שעושין לו מתחילה שני מחיצות גדר קנים ושופכים העפר ביניהם וכובשין אותו שם לאחר שמלאו את המחיצות ושמעתי שסותרין אותו זריקת האבנים גדולו' שקורין (פורייר"א בלע"ז) אבל אין באבנים ל' שפיכה ולא ל' סלילה ואין ל' התרגום נופל על פתרון זהפסוק לו
"ויצא מלאך ה' וגו'" - לאחר שהלך ונלחם עם כוש חזר ובא לירושלים ובאותו שעה ויצא מלאך ה' וכך שנוייה בסדר עולם הנני נותן בו רוח ושמע שמועה כמה שנאמר וישמע על תרהקה וגו' (לעיל לו) שטף שבנא (הסופר) וסיעתו והוליכם בזיקים והלך לו לכוש ולקח חמדת כל האוצרות ובא לו לירושלים לקיים מה שנאמר (לקמן מה) יגיע מצרים וסחר כוש עליך יעבורו זו ירושלים
"אחריך ילכו" - זה חזקיהו באותה שעה וישלח את תרתן ואת רב סריס הם הנזכרים בספר (מלכים ב יח) והם המלאכים שנאמר עליהם ששלח אחר השמועה שנאמר (לעיל לז) וישלח מלאכים אל חזקיהו ולא הם באו עם רבשקה בשליחות הראשון ועל אותן הספרים השיב (ישעיהו שם) בזה לך לעגה לך אותה שעה ויצא מלאך ה' ויכה וגו' כלם מלכים קשורי כתרים בראשיהם וקטן שבכולם היה שר על שני אלפים שנאמר (לעיל לו) ואתנה לך אלפים סוסים ואיך תשיב את פני פחת אחד וגו' למדנו על קטן שבפחותים שהוא שר על אלפים איש ונפלו הם וגייסותםפסוק לז
פסוק לח
"בית נסרוך" - נסר מתיבתו של נח כדמפורש באגדת חלק
"הכוהו בחרב" - שאמר אם תציל אותי שלא יהרגוני בני מלכותי שהבאתי בניהם כאן ומתו אקריב שני בני לפניך עמדו והרגוהו
<< · רש"י על ישעיהו · לז · >>