רש"י על ירמיהו ו כט
<< | רש"י על ירמיהו • פרק ו' • פסוק כ"ט | >>
• א • ב • ג • ד • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כג • כה • כו • כז • כח • כט • ל •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
נָחַ֣ר מַפֻּ֔חַ מאשתם [מֵאֵ֖שׁ תַּ֣ם] עֹפָ֑רֶת לַשָּׁוְא֙ צָרַ֣ף צָר֔וֹף וְרָעִ֖ים לֹ֥א נִתָּֽקוּ׃
"נחר מפוח" - משל הוא כשצורפים כסף נופחין במפוח ונותנין תמיד עופרת בתוך הכור ומועיל לצרוף אבל אתם באתי לצרוף אתכם המפוח נחר ונחרך מכח האש ותם העופרת כולו נחר לשון חרה אפו (איוב לב) ועצמי חרה מני חורב (שם ל) (אישר"ש בלע"ז)
"לשוא" - על חנם צרף הצורף כי לא הועיל
"ורעים לא נתקו" - מדרכם הרעה כלומר יגעו הנביאים להוכיח ולא הועילו
"נתקו" - (פורצטדאקיי"ץ (בלע"ז) נ"א) ורעים כמו רשעים (סא"א)