רש"י על יחזקאל מח
<< · רש"י על יחזקאל · מח
פסוק א
"מקצה צפונה" - דן יטול מצר צפוני מחצר עינן שבמקצוע מזרח שהיא עד גבול דמשק (שבמקצוע מערב צפון סא"א)
"והיו לו פאת קדים הים" - כלומר מפאת קדים ועד ים דן אחד הרי פירש האורך ולא פירש הרוחב ובברייתא דספרי בפרשת האזינו מה ת"ל יהודה א' דן א' אשר א' מלמד שעתידין ישראל ליטול אורך מן המזרח למערב ברוחב כ"ה אלף קנים שהם שבעים וחמשה מילין ומהיכן למדו השיעור הזה מן התרומה שהיא כאחד מן החלקי' הללו כמו שמפורש בענין מצאתי שכך כתוב ואורך כאח' החלקים והוא רחב עשרים חמש אלף קנים ואורך מפאת ים עד פאת קדים כ"ה אלף קנים ק"ן אלף אמה שהקנה שש אמה וכל אלפים אמה מיל כמו שאנו למדין במסכת יומא אצל עשר סוכות שמירושלים ועד צוק הרי ק"נ אלף אמה עולין לשבעים וחמש מיל וזהו שיסד רבי אלעזר בפיוט (בסילוק דיום שני של סוכות) כי אקח מועד לעת חלוק ארצותי' כשורת הכרם לחוצותיה באורך מפאת קדים לקצותיה עד ים אוקיינוס למצותיה ברחב שבעים וחמשה מיל חריצותיה (וי"ג שבעים וחמשה מיל לי"ג רצועות בין רצועות השבטים ורצועות הקודש יעלו לט' מאות וע"ה מילין ולמנין ת' פרסה על ת' פרסה של א"י עולין המילין לשש עשר' מאות לסכום הקלירי שאמר ארבעת מילין היא פרסה ושמא מילין של חשבון הרצועות גדולים הם אין נכנסין ארבע' מהם בפרסה ואכן בא למנות שני מילין למחצית (ומחצה) בפרסה יעלו כד' מאות פרסה לאלף מילין וחשבון מילין של רצועה אין עולין אלא ט' מאו' וע"ה מילין עדיין חסר המניין כ"ה מילין לא כיון מניין מילין הרצועות של פ"ט למנין ד' מאות פרס' ומניין למד רבי אליעזר אורך השורות עד ים אוקיינוס שהוא בסוף עולם ומקרא מעיד תחום מערב עד ים הגדול שלפנים מים אוקיינוס הרבה)פסוק ב
פסוק ח
פסוק ט
פסוק י
"צפונה חמשה ועשרים אלף" - הוא האורך ממזרח למערב
"וימה רחב עשרת אלפים" - מצד מערב רחב עשרת אלפים מן הצפון לדרו'
"וקדימה רחב עשרת אלפים" - ורוח מזרחית י' אלפים מן הצפון לדרום
"ונגבה אורך חמשה ועשרים אלף" - מן המזרח למערב
"והיה מקדש ה' בתוכו" - הוא הר הבית ה' מאות קנים על ה' מאות קנים יהיה באמצע רצועה זו וכל סביבותיו לכהנים י"ב אלפים ומאתים וחמשים לצד מזרח וכן לצד מערב וברוחב ארבעת אלפים וז' מאות וחמשים לצפון וכן לדרום כמו שאמור למעלה בענין יהיה מדה אל הקודש ה' מאות בה' מאות מרובעפסוק יא
פסוק יב
"קדש קדשים" - שכל התרומה הגדולה קודש לכהנים וללוים ולנשיא ולאחוזת העיר ולעובדי העיר כמו שמפורש והולך וזו כ"ה אלף אורך וי' אלף רוחב בצפונו המפורש' ממנה לכהנים ולמקדש תהיה קדש קדשים
"אל גבול הלוים" - אצל רצועות הלויםפסוק יג
פסוק יד
פסוק טו
"חול הוא" - ואינן קודש כתרומת אותה רצועה של הכהנים והלוים חול הוא אצלם ויהיו לעיר למושב ישראל ולמגרש סביב העיר
"בתוכה" - באמצע אותה רצועהפסוק טז
"פאת צפון וגו'" - מרובעת ארבעת אלפים וחמש מאות קנים על ארבעת אלפים וחמש מאות קנים נשארו ברוחב חמש מאות הם יהיה להם למגרש מאתים וחמשים לצפון מאתים וחמשים קנים לדרום כמו שאמור במקר' שלמטה וכן למזרח ומערב הרי חמשת אלפים על חמשת אלפים באמצע הרצועה הרי כל רחבה ממולא ובאורך הרצועה הזאת השלישית נשארו י' אלפים למזרח וי' אלפים למערב עליה' הוא מפרש ואומר והנותר באורך לעומת תרומת הקדש י' אלפים קדימה וי' אלפים ימה
"והיה מגרש לעיר" - כל מגרשי עיר שבמקרא מקום פנוי לא בתים ולא שדהפסוק יח
פסוק יט
פסוק כ
"רביעית" - מרובעת אל תרומת הקדש לכהנים וללוים ואל אחוזת העיר
"אחוזת" - פורפרי"ש בלע"זפסוק כא
"מזה ומזה" - למזרח ולמערב של תרומת הקודש ולאחוזת העיר
"אל פני חמשה ועשרים אלף" - על רוחב כ"ה אלפים תרומה עד גבול קדימ' של א"י וגו'
"וימה על פני וגו'" - וכן למערב על פני שלשת הרצועות של כהנים ולוים אחוזת העיר ברחב כ"ה אלפי'
"על גבול ימה" - כמו עד גבול ימה עד אוקיינוס
"לעומת חלקים" - כנגד ארך חלקי השבטים
"לנשיא" - יהיה
"והיתה תרומת הקודש" - היא רצועות הכהנים
"ומקדש הבית בתוכה" - הכל באמצע נחלת הנשיאפסוק כב
פסוק כג
פסוק כח
פסוק ל
פסוק לה
"ושם העיר מיום ה' שמה" - ת"י ושמא דקרתא דמתפרש מיומא די ישרי ה' שכינתיה תמן כלומר לא יקרא לה שם אחר אלא שם הראשון שהיה לה מיום שעקד אברהם את יצחק בו שם שקרא לו יראה והיא היה שמה שלם הרי ירושלים ויש עוד לפתור ושם העיר יהיה לעתיד מיום בניינה ולהלן יקראו לה ה' שמה סליק ספר יחזקאל
<< · רש"י על יחזקאל · מח