רש"י על זכריה ט ז

<< | רש"י על זכריהפרק ט' • פסוק ז' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


זכריה ט', ז':

וַהֲסִרֹתִ֨י דָמָ֜יו מִפִּ֗יו וְשִׁקֻּצָיו֙ מִבֵּ֣ין שִׁנָּ֔יו וְנִשְׁאַ֥ר גַּם־ה֖וּא לֵֽאלֹהֵ֑ינוּ וְהָיָה֙ כְּאַלֻּ֣ף בִּֽיהוּדָ֔ה וְעֶקְר֖וֹן כִּיבוּסִֽי׃


"והסירותי דמיו מפיו" - של עשו אלו בית בימה שלהם שהיו זורקים שם דמי זבחיהם ויש פותרין שפיכת דמים שהיה שופך דמי ישראל

"ונשאר גם הוא לאלקינו" - אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבגלותינו

"והיה כאלוף ביהודה" - אלו טרטיאות וקרקסיאות שלהם שעתידים שרי יהודה ללמד בהם תורה ברבים

"והיה כאלוף" - לשון אלוף ולמוד

"ועקרון" - תהיה לישראל

"כיבוסי" - ירושלים