פתיחת התפריט הראשי


פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויהי ביום השמיני" - שמיני למלואים הוא ר"ח ניסן שהוקם המשכן בו ביום ונטל י' עטרות השנויות בסדר עולם (ומובא בשבת פז)

"ולזקני ישראל" - להשמיעם שעל פי הדבור אהרן נכנס ומשמש בכהונה גדולה ולא יאמרו מאליו נכנס

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קח לך עגל" - להודיע שמכפר לו הקב"ה ע"י עגל זה על מעשה העגל שעשה

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי היום ה' נראה אליכם" - להשרות שכינתו במעשה ידיכם לכך קרבנות הללו באין חובה ליום זה

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קרב אל המזבח" - (ת"כ) שהיה אהרן בוש וירא לגשת אמר לו משה למה אתה בוש לכך נבחרת

"את חטאתך" - עגל בן בקר

"ואת עולתך" - איל

"קרבן העם" - שעיר עזים ועגל וכבש כל מקום שנא' עגל בן שנה הוא ומכאן אתה למד

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואת הבשר ואת העור וגו'" - לא מצינו חטאת חיצונה נשרפת אלא זו ושל מלואים וכולן ע"פ הדבור

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וימצאו" - לשון הושטה והזמנה

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויחטאהו" - עשהו כמשפט חטאת

"כראשון" - כעגל שלו

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויעשה כמשפט" - המפורש בעולת נדבה בויקרא (ביצה כ)

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וימלא כפו" - היא קמיצה

"מלבד עלת הבקר" - כל אלה עשה אחר עולת התמיד

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והמכסה" - חלב המכסה את הקרב

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וישימו את החלבים על החזות" - לאחר התנופה נתנן כהן המניף לכהן אחר להקטירם נמצאו העליונים למטה

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויברכם" - (ת"כ סוטה לו) ברכת כהנים יברכך יאר ישא

"וירד" - מעל המזבח

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויבא משה ואהרן וגו'" - למה נכנסו מצאתי בפ' מלואים בברייתא הנוספת על ת"כ שלנו למה נכנס משה עם אהרן ללמדו על מעשה הקטרת או לא נכנס אלא לדבר אחר הריני דן ירידה וביאה טעונות ברכה מה ירידה מעין עבודה אף ביאה מעין עבודה הא למדת למה נכנס משה עם אהרן ללמדו על מעשה הקטרת ד"א כיון שראה אהרן שקרבו כל הקרבנות ונעשו כל המעשים ולא ירדה שכינה לישראל היה מצטער ואמר יודע אני שכועס הקב"ה עלי ובשבילי לא ירדה שכינה לישראל אמר לו למשה משה אחי כך עשית לי שנכנסתי ונתביישתי מיד נכנס משה עמו ובקשו רחמים וירדה שכינה לישראל

"ויצאו ויברכו את העם" - אמרו ויהי נועם ה' אלהינו עלינו (תהלים צ) יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם לפי שכל ז' ימי המלואים שהעמידו משה למשכן ושמש בו ופרקו בכל יום לא שרתה בו שכינה והיו ישראל נכלמים ואומרים למשה משה רבינו כל הטורח שטרחנו שתשרה שכינה בינינו ונדע שנתכפר לנו עון העגל לכך אמר להם זה הדבר אשר צוה ה' תעשו וירא אליכם כבוד ה' אהרן אחי כדאי וחשוב ממני שע"י קרבנותיו ועבודתו תשרה שכינה בכם ותדעו שהמקום בחר בו

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וירנו" - כתרגומו