רש"י על ויקרא ט
<< · רש"י על ויקרא · ט · >>
פסוק א (כל הפסוק)
"ויהי ביום השמיני" - שמיני למלואים הוא ר"ח ניסן שהוקם המשכן בו ביום ונטל י' עטרות השנויות בסדר עולם (ומובא בשבת פז)
"ולזקני ישראל" - להשמיעם שעל פי הדבור אהרן נכנס ומשמש בכהונה גדולה ולא יאמרו מאליו נכנספסוק ב (כל הפסוק)
פסוק ד (כל הפסוק)
פסוק ז (כל הפסוק)
"קרב אל המזבח" - (ת"כ) שהיה אהרן בוש וירא לגשת אמר לו משה למה אתה בוש לכך נבחרת
"את חטאתך" - עגל בן בקר
"ואת עולתך" - איל
"קרבן העם" - שעיר עזים ועגל וכבש כל מקום שנא' עגל בן שנה הוא ומכאן אתה למדפסוק יא (כל הפסוק)
פסוק יב (כל הפסוק)
פסוק טו (כל הפסוק)
"ויחטאהו" - עשהו כמשפט חטאת
"כראשון" - כעגל שלופסוק טז (כל הפסוק)
פסוק יז (כל הפסוק)
"וימלא כפו" - היא קמיצה
"מלבד עלת הבקר" - כל אלה עשה אחר עולת התמידפסוק יט (כל הפסוק)
פסוק כ (כל הפסוק)
פסוק כב (כל הפסוק)
"ויברכם" - (ת"כ סוטה לו) ברכת כהנים יברכך יאר ישא
"וירד" - מעל המזבחפסוק כג (כל הפסוק)
"ויבא משה ואהרן וגו'" - למה נכנסו מצאתי בפ' מלואים בברייתא הנוספת על ת"כ שלנו למה נכנס משה עם אהרן ללמדו על מעשה הקטרת או לא נכנס אלא לדבר אחר הריני דן ירידה וביאה טעונות ברכה מה ירידה מעין עבודה אף ביאה מעין עבודה הא למדת למה נכנס משה עם אהרן ללמדו על מעשה הקטרת ד"א כיון שראה אהרן שקרבו כל הקרבנות ונעשו כל המעשים ולא ירדה שכינה לישראל היה מצטער ואמר יודע אני שכועס הקב"ה עלי ובשבילי לא ירדה שכינה לישראל אמר לו למשה משה אחי כך עשית לי שנכנסתי ונתביישתי מיד נכנס משה עמו ובקשו רחמים וירדה שכינה לישראל
"ויצאו ויברכו את העם" - אמרו ויהי נועם ה' אלהינו עלינו (תהלים צ) יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם לפי שכל ז' ימי המלואים שהעמידו משה למשכן ושמש בו ופרקו בכל יום לא שרתה בו שכינה והיו ישראל נכלמים ואומרים למשה משה רבינו כל הטורח שטרחנו שתשרה שכינה בינינו ונדע שנתכפר לנו עון העגל לכך אמר להם זה הדבר אשר צוה ה' תעשו וירא אליכם כבוד ה' אהרן אחי כדאי וחשוב ממני שע"י קרבנותיו ועבודתו תשרה שכינה בכם ותדעו שהמקום בחר בו