רש"י על דניאל ד יב

<< | רש"י על דניאלפרק ד' • פסוק י"ב | >>
א • ב • ה • ו • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דניאל ד', י"ב:

בְּרַ֨ם עִקַּ֤ר שׇׁרְשׁ֙וֹהִי֙ בְּאַרְעָ֣א שְׁבֻ֔קוּ וּבֶֽאֱסוּר֙ דִּֽי־פַרְזֶ֣ל וּנְחָ֔שׁ בְּדִתְאָ֖א דִּ֣י בָרָ֑א וּבְטַ֤ל שְׁמַיָּא֙ יִצְטַבַּ֔ע וְעִם־חֵיוְתָ֥א חֲלָקֵ֖הּ בַּעֲשַׂ֥ב אַרְעָֽא׃


"ברם עיקר שרשוהי בארעא שבוקו" - אך עיקר שרשיו הניחו

"ובאסור די פרזל ונחש" - כלומר תנו רגליו בכבלי ברזל כשם שעושין לסוס שמניחין אותו באפר כך כבלוהי בכבליה

"בדתאא" - בעשב השדה כלומר באחו שלא יזוז משם

"יצטבע" - יהא שרוי תמיד לשון טבילה

"חלקה" - חלקו