רש"י על דברי הימים ב יד ו

| רש"י על דברי הימים בפרק י"ד • פסוק ו' |
ו • י • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברי הימים ב י"ד, ו':

וַיֹּ֨אמֶר לִיהוּדָ֜ה נִבְנֶ֣ה ׀ אֶת־הֶעָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה וְנָסֵ֨ב חוֹמָ֣ה וּמִגְדָּלִים֮ דְּלָתַ֣יִם וּבְרִיחִים֒ עוֹדֶ֨נּוּ הָאָ֜רֶץ לְפָנֵ֗ינוּ כִּ֤י דָרַ֙שְׁנוּ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ דָּרַ֕שְׁנוּ וַיָּ֥נַֽח־לָ֖נוּ מִסָּבִ֑יב וַיִּבְנ֖וּ וַיַּצְלִֽיחוּ׃


"עודנו הארץ לפנינו" - בעוד שהמלכות נכונה לפנינו שאם נצרכו[1] להם יהיו לנו למנוס[2] וכל אלה היה בעשר שנים שכתוב בימיו שקטה הארץ ולאחר אותן עשר שנים היתה מלחמה בינו ובין בעשא כל ימיהם כי בשנת שלש לאסא מלך בעשא וז' שנים היו שלום ביניהם וכן מוכח אף כאן אין עמו מלחמה בשנים האלה אבל בשנים אחרים היתה עמו מלחמה ולמטה (ט"ו) כתיב ומלחמה לא היתה עד שנת ל"ה למלכות אסא אבל יכולים אנו לפרש אותה מלחמה שהיתה לו עם הכושים לא היתה עד שנת שלשים וחמש למלכותו אבל זה קשה לי שכתוב למטה (ט"ז) בשנת ל"ו למלכות אסא עלה בעשא וגו' עד נסכלת על זאת כי מעתה יהיו לך מלחמות משמע שקודם לכן לא היו לו מלחמות והוא לאחר כן כי אם ג' שנים ובמלכים (א ט"ו) כתיב ומלחמה היתה בין אסא ובין בעשא כל ימיהם ובסדר עולם מפרש הטיב

"כי דרשנו את ה' אלהינו דרשנו וגו'" - לפי שדרשנוהו הניח לנו מסביב

"ויבנו ערים ויצליחו" - ודוגמא (לעיל י"ב) ובראות ה' כי נכנע וגו'

  1. ^ נראה שצריך לומר 'נצרכנו'
  2. ^ בדפוסים בטעות נכתב 'למנות'