רש"י על דברי הימים ב יד


פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עודנו הארץ לפנינו" - בעוד שהמלכות נכונה לפנינו שאם נצרכו[1] להם יהיו לנו למנוס[2] וכל אלה היה בעשר שנים שכתוב בימיו שקטה הארץ ולאחר אותן עשר שנים היתה מלחמה בינו ובין בעשא כל ימיהם כי בשנת שלש לאסא מלך בעשא וז' שנים היו שלום ביניהם וכן מוכח אף כאן אין עמו מלחמה בשנים האלה אבל בשנים אחרים היתה עמו מלחמה ולמטה (ט"ו) כתיב ומלחמה לא היתה עד שנת ל"ה למלכות אסא אבל יכולים אנו לפרש אותה מלחמה שהיתה לו עם הכושים לא היתה עד שנת שלשים וחמש למלכותו אבל זה קשה לי שכתוב למטה (ט"ז) בשנת ל"ו למלכות אסא עלה בעשא וגו' עד נסכלת על זאת כי מעתה יהיו לך מלחמות משמע שקודם לכן לא היו לו מלחמות והוא לאחר כן כי אם ג' שנים ובמלכים (א ט"ו) כתיב ומלחמה היתה בין אסא ובין בעשא כל ימיהם ובסדר עולם מפרש הטיב

"כי דרשנו את ה' אלהינו דרשנו וגו'" - לפי שדרשנוהו הניח לנו מסביב

"ויבנו ערים ויצליחו" - ודוגמא (לעיל י"ב) ובראות ה' כי נכנע וגו'

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אין עמך לעזור" - כלומר אע"פ שאנו מעטים והם רבים כחול הים ואין כח לנו בפניהם עמך לעזור בין רב לאין כח כלומר בידוע שיש לך כח לעזור לפיכך עזרנו ה' אלהינו כי עליך נשענו

"אל יעצר עמך אנוש" - אל יהיה לאויבינו לאותו אנוש כי אנוש מושל עוצר ידי עמך נגדך לנצחנו שלא יאמר נצחנו אלהיהם ד"א מפי הרב אל יהי לנו אנוש שאנו אנושים עוצר יד מלנצחם דוגמא (דברים י"א) ועצר את השמים כי עצר עצר ה' (בראשית כ') כמו אם תעצרני (שופטים י"ג)

  1. ^ נראה שצריך לומר 'נצרכנו'
  2. ^ בדפוסים בטעות נכתב 'למנות'