רש"י על דברי הימים ב יג


פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שלש שנים מלך בירושלים" - ולא יותר כדמוכח במלכים ובשנת עשרים לירבעם מלך ישראל מלך אסא מלך יהודה נמצא שאפילו שלשה שנים שלמים לא מלך "מיכיהו בת אוריאל" - ולמעלה (י"א כ) קורא לה שם אחר מעכה בת אבשלום ובמלכים כתיב כמו כן מעכה בת אבישלום מיכיהו בת אוריאל היה שמה וכאן קורא אותה כן לפי שהוא ספר הייחס של יהודה ובמלכים שהוא ספר מלכי ישראל ויהודה קראה בשם כנויה מעכה בת אבישלום ולפיכך כינו שמה משם גמור שלה מיכיהו מעכה ושם אביה אוריאל אבישלום לפי שעל שם כלתה נקראת שהיתה אשת חיל גברתנית ככתוב (לקמן כ"ב) וגם מעכה אם אסא הסירה מגבירה ומשום כבודה של כלתה קראה לחמותה על שם כלתה כך מפורש בירושלמי והמסורת הזה תקח בידך בשם רבינו אלעזר וכן אמר לי בשם אביו וכן מצאתי בפירוש אביו בכל מקום שהוסיף וי"ו בשם אשה זו משום שבחה כמו עתליה ועתליהו מולכת על הארץ (לקמן כ"ב) כי אשת חיל היתה וכן יכליה יכליהו לפי שהיתה גברתנית כי אמציהו בעלה נס לכישה ויהי שם חמש עשרה שנה עד שמת והיא שפטה את העם כל אותן חמש עשרה השנים ושוב כשמת המליכו את בנו עזיהו אחריו בן שש עשרה שנה

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויקם אביה" - שהלך אביה למלחמה על ירבעם במחוז של ירבעם בהר אפרים

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ברית מלח" - בקיום ואמונה ועתה

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויקם ירבעם עבד שלמה וגו'" - ועל זאת יש בזיון גדול

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויקבצו עליו אנשים רקים" - רשעים

"ויתאמצו על רחבעם בן שלמה ורחבעם היה נער ורך לבב" - ולפי שמצאו בו שפלות ורכיכות לבב התאמצו עליו

"נער" - אע"פ שהיה בן מ"א שנה כשמלך קורהו נער ופי' (לעיל א כ"ב) על שלמה

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כעמי הארצות" - כל הרוצה לבוא ולמלא ידו ולהיות כהן לעגל זהב יביא עמו פר בן בקר ואילים שבעה ויקבלוהו "והיה כהן ללא אלהים" - למלא ידו להבדיל בין טומאה לטהרה דוגמא (שמות כ"ט) למשחה בהם ולמלא בם את ידם

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והלוים במלאכת" - כלומר במלאכתם זה לשיר וזה לשוער כל איש למלאכתו כאשר הכין דוד

פסוק כ

לפירוש "פסוק כ" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ולא עצר כח וגו' ויגפהו ה' לירבעם וימת" - לא שמת מיד אלא הולך וחסר בעבור המלחמות ובב"ר מפורש ויגפהו ה' לאביה