רש"י על דברי הימים א כח
<< · רש"י על דברי הימים א · כח · >>
תוכן עניינים
- 1 פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 2 פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 3 פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 4 פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 5 פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 6 פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 7 פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 8 פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 9 פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 10 פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 11 פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 12 פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 13 פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 14 פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 15 פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)
פסוק א (כל הפסוק)
"ויקהל דויד את כל שרי ישראל" - אלו השרים שרי שבטים כדכתיב (לעיל כז) ועל שבטי ישראל לראובני
"ושרי המחלקות" - אלו י"ב מחלקות של מלך (כדלעיל כ"ז) ובני ישראל למספרם וגו'
"ושרי האלפים" - כדלעיל
"ושרי המאות" - שוטריהם
"ושרי כל רכוש ומקנה למלך" - אותן שמזכיר לעיל על אוצרות המלך ועל הכרמים ועל הזיתים והמקנה השרים שהיו על הבקר ועל הגמלים ועל הצאן שכל מין הבהמה קרוי מקנה כדכתיב גם מקנה בקר וצאן הרבה היה לי (קוהלת ב')פסוק ח (כל הפסוק)
"כל ישראל" - כגר כאזרח
"ובאזני אלהינו" - לפני אלהינו דוגמא אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלהיכם וכן ויעמוד המלך על העמוד אשר לפני ה' (מלכים ב כג)
"שמרו ודרשו כל מצות ה' אלהיכם" - זה אמר לכל ישראל יחד אבל לשלמה אמר לפני כל ישראל ועבדהופסוק ט (כל הפסוק)
"בלב שלם" - בלבב שלם לא נאמר שיהא משמע שני לבבות אלא בלב שלם שלא יהיה לך אלא לבב אחד לאבינו שבשמים וכן יסד הפייט (בקדושתא דמוסף של יום א' דר"ה) שני לבבות לך כאחד לאחד ודוגמתו (מלכים א' ח') והיה לבבכם שלם עם ה' אלהינו שלמים לא כתיב אלא שלם כל שני לבותם יהיו לב א' שלם וכן מפורש בב"ר וסעדו לבכם אחר תעבורו (בראשית י"ח) מלמד שאין למלאכים אלא לב אחד וגם לעתיד לבא יהיה כן כדכתיב שיתו לבכם לחילה (תהלים מ"ח)
"כי כל לבבות דורש ה'" - כאן נופל לומר לבבות כל לבבות דורש ה' בין טוב ובין רע
"וכל יצר מחשבות מבין" - בב"ר שנינו קודם שנוצר יציר מבין הקב"ה מה שאדם עתיד לחשוב
"אם תדרשנו ימצא לך" - לכך אני אומר (לעיל ח') ודרשו כל מצות ה'
"יזניחך לעד" - יעזבך אין כתיב כאן אלא יזניחך שהוא קשה ממנו כמו והאזניחו (ישעיהו יט) זנח ה' מזבחו (איכה ב')פסוק י (כל הפסוק)
פסוק יא (כל הפסוק)
"תבנית האולם" - ארכו ורחבו וגבהו כדכתיב (במלכים א' ו') והאולם על פני היכל הבית וגו'
"וגנזכיו" - מקום שאוצרות הקדשים מונחיםפסוק יב (כל הפסוק)
"אשר היה ברוח עמו" - כאשר הראהו שמואל הרואה כדכתיב לקמן המה יסד דוד ושמואל הרואה ורבותינו אמרו וישאל ויאמר איפה שמואל ודוד ויאמר הנה בניות ברמה עוסקין היו בבניינו של עולם הוא בית המקדש ולמד לו אותה שעה מה שאין תלמיד ותיק יכול ללמוד בכמה שנים
"סביב לאוצרות בית האלהים ולאוצרות הקדשים" - ולא מפרש איזה מהקדשים אשר הקדיש דוד וראשי האבות שבאותו פרק היה ממונים עליו עד שיבנו בית המקדש אבל אוצרות אלו תמיד היו כל עוד שהבניין קייםפסוק יג (כל הפסוק)
"ולמחלקות הכהנים והלוים" - שחלק לכ"ד משמרות כדלעיל כל זה חסר לו
"ולכל כלי עבודת בית ה'" - משקל מה וכמה כל כלי וכלי כמפורשפסוק יד (כל הפסוק)
פסוק טו (כל הפסוק)
"ונרתיהם זהב" - משקל לכל נר ונר
"במשקל מנורה ומנורה" - כי עשרה מנורות עשה
"כעבודת מנורה ומנורה" - ומשקל כלי עבודת מנורה מלקחיה ומחתותיה וגם משקלפסוק טז (כל הפסוק)
פסוק יז (כל הפסוק)
פסוק יח (כל הפסוק)
"זהב מזוקק" - כמו כסף מזוקק
"ולתבנית המרכבה" - הם הכרובים שהשכינה רוכבת עליהם
"לפרשים" - כלומר המפורשים והסוככים על הארון כדאמר והיו הכרובים פורשי כנפים וגו' (שמות כה)פסוק יט (כל הפסוק)
"הכל בכתב" - פתרון הכל בכתב סדר לו סכום משקל ומשקל של כל כלי וכלי שמואל הרואה
"כל מלאכות התבנית" - תבנית הבית חכמני והשכילני כמו תבנית אורך ורוחב וגובה והכל דרש שמואל מן התורה ברוח הקודש כמו ששנינו הר הבית היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה (שם כ"ז) דרש אורך החצר מאה באמה ורוחב חמשים בחמשים חמשים פעמים חמשים הם כ"ה מאות נ"ל חתכם לחמש רצועות להיות חמש מאות על חמש מאות והוא מיוסד בסילוק קרובץ של שבת חנוכה המתחיל מנשה את אפרים ואפרים את מנשה והכל דרש שמואל ברוח הקודש ולמד לדוד כן