רש"י על דברי הימים א יח
<< · רש"י על דברי הימים א · יח · >>
פסוק א
פסוק ג
"ויך דויד את הדרעזר מלך צובה חמתה" - בחמת היתה המלחמה ובחמת הכם דוד
"חמתה" - כמו לחמת
"להציב ידו" - פתרונו כשהלך להציב כחו להשיב גבולו ולהציב בנהר פרת שהיה משיב לגבול נהר פרת ודוגמא (שמואל ב' י"ח) ואבשלום לקח ויצב לו בחייו וגו' ויקרא לה יד אבשלום שפתרונו כח גבול אבשלום ד"א ויקרא לה יד אבשלום בתוך המצבה צר אבשלום צורת אורך ידו כדכתיב באותו פסוק כי אמר זאת הצורה המצויירת אחר יד אבשלום (מפי ר' יצחק בר שמואל בנרבונ"א שמעתי כן)פסוק ד
"ויעקר דויד" - משום דכתיב לא ירבה לו סוסים כדכתיב (דברים י"ז) ואת סוסיהם תעקר (יהושע י"א)
"ויותר ממנו מאה רכב" - לא ירבה לו סוסים הא כדי מרכבתו מותרפסוק ה
פסוק ו
פסוק ז
פסוק ח
פסוק י
פסוק יג
פסוק יד
פסוק טו
"ויואב וגו' על הצבא" - לפי שמשך ידו מלצאת עוד בצבא הניח יואב על הצבא להלחם כל מלחמתו כל זה מוסב על עשה משפט וצדקה ומה שהפסיק ויואב על הצבא משום הכי הוצרך שלא תאמר הואיל ודוד עשה משפט אם כן לא היו ישראל עוד נלחמים לכך נאמר ויואב על הצבא
"מזכיר" - חוזר לראש שהיה מזכיר איזה דין בא לפני המלך תחלה דוגמא להביא את ספר הזכרונות דברי הימים (אסתר ו' א')פסוק טז
פסוק יז
"על הכרתי והפלתי" - פתרונו אומות היו כדכתיב (צפניה ב') הוי גוי כרתים ומאומותם היו עם דוד אנשים גבורי חיל ובניהו עליהם ודוגמא (בשמואל ב' טו) וכל עבדיו עוברים על ידו וכל הכרתי וכל הפלתי וכל הגתים וגו'
"ובני דוד הראשונים ליד המלך" - פתרונו ובני דוד היו תמיד ראשונים אצל המלך לעשות כל צרכו
<< · רש"י על דברי הימים א · יח · >>