רש"י על איכה ב
<< · רש"י על איכה · ב · >>
פסוק א
משמים ארץ – לאחר שהגביהם עד לשמים, השליכם לארץ בבת אחת, ולא מעט מעט: מאיגרא רמא לבירא עמיקתא.
הדום רגליו – שרפרף מרגלותיו, וזה בית המקדש.פסוק ב
הגיע לארץ – השפילם לארץ.
חלל ממלכה ושריה – אלו ישראל שהיו קרויים "ממלכת כהנים" (שמות יט ו).
ושריה – מדרש אגדה יש: אלו שרים של מעלה שהחליפם. הממונה על האור – מינה על המים, והחליף כל הממונים, לפי שהיו ברשעי ישראל בעלי שם המפורש, ובוטחים הם שישביעו את שרי מעלה להצילם מאש, וממים, ומחרב. ועכשו כשהיו משביע את שר האש בשמו, והוא משיב: אין ממשלה זו בידי! וכן כולם.פסוק ג
פסוק ד
פסוק ה
"תאניה ואניה" - צער ויללה
"וירב" - נקוד יו"ד קמץ קטן שהוא לשון הרבה את אחרים וירב העם ויעצמו מאד נקוד חירק שהוא לשון רבה הוא את עצמו וכן כל תיבה שפעל שלה בה"א כגון פנה זכה בכה כן דרכה לשמש כשהוא מחסר ממנה ה"א כשהוא מדבר על עצמו נקוד חירק כגון (שמות ז) ויפן פרעה וכשהוא מדבר על אחרים נקוד קמץ כגון (שופטים טו) ויפן זנב אל זנב (מלכים ב כה) ויגל יהודה מעל אדמתו (שם יח) ויגל מלך בבל את ישראל אשורהפסוק ו
"כגן" - כמו שגוזזין ירקות הגנה
"שכו" - מעונתו שכו כתיב ששיכך חמתו על בניו בחורבן ביתו נדרש במדרש קינות
"שחת מועדו" - בית קדשי הקדשים ששם היה נועד לבניו שנאמר (שמות כה) ונועדתי לך שם
"מלך וכהן" - צדקיהו המלך ושריהו כהן גדולפסוק ז
פסוק ח
"נטה קו" - של משפט ליפרע על עונינו
"מבלע" - מהשחית
"חיל וחומה" - שורא ובר שורא חומה נמוכה שכנגד חומה גבוההפסוק ט
פסוק י
פסוק יא
פסוק יג
פסוק יד
"ולא גלו על עונך" - להוכיח דרכך על פניך
"להשיב שבותך" - לישר משובותיך לשון שובבה שובבים (ישעיהו נו) וילך שובב
"ומדוחים" - הדיחוך מעליפסוק טו
פסוק טז
פסוק יז
פסוק יח
פסוק יט
פסוק כ
פסוק כב
"מגורי" - שכיני הרעים להאסף עלי להשחית
"אשר טפחתי ורביתי אויבי כלם" - הילדים אשר טפחתי וגדלתי אותם בא האויב וכלה אותם
<< · רש"י על איכה · ב · >>