רש"י על איכה ב
<< · רש"י על איכה · ב · >>
פסוק א (כל הפסוק)
איכה יעיב – יאפיל, כמו דאת אמר (מלכים א יח מה): "והשמים התקדרו בעבים".
משמים ארץ – לאחר שהגביהם עד לשמים, השליכם לארץ בבת אחת, ולא מעט מעט: מאיגרא רמא לבירא עמיקתא.
הדום רגליו – שרפרף מרגלותיו, וזה בית המקדש.פסוק ב (כל הפסוק)
נאות יעקב – בתי יעקב, לשון "נוה".
הגיע לארץ – השפילם לארץ.
חלל ממלכה ושריה – אלו ישראל שהיו קרויים "ממלכת כהנים" (שמות יט ו).
ושריה – מדרש אגדה יש: אלו שרים של מעלה שהחליפם. הממונה על האור – מינה על המים, והחליף כל הממונים, לפי שהיו ברשעי ישראל בעלי שם המפורש, ובוטחים הם שישביעו את שרי מעלה להצילם מאש, וממים, ומחרב. ועכשו כשהיו משביע את שר האש בשמו, והוא משיב: אין ממשלה זו בידי! וכן כולם.פסוק ג (כל הפסוק)
פסוק ד (כל הפסוק)
"דרך קשתו" - לפי שכך דרך קשת שהם חזקים לשום רגלו עליהם כשהוא כופפם לכך נכתב בלשון דריכה
"שפך כאש חמתו" - כך חבור המלה שפך חמתו שהיא כאש כי לא מצינו שפיכה של אש אלא אצל חמה כדכתיב (תהלים עט) שפוך חמתך על הגויםפסוק ה (כל הפסוק)
"וירב בבת יהודה" - הרבה בכנסת יהודה
"תאניה ואניה" - צער ויללה
"וירב" - נקוד יו"ד קמץ קטן שהוא לשון הרבה את אחרים וירב העם ויעצמו מאד נקוד חירק שהוא לשון רבה הוא את עצמו וכן כל תיבה שפעל שלה בה"א כגון פנה זכה בכה כן דרכה לשמש כשהוא מחסר ממנה ה"א כשהוא מדבר על עצמו נקוד חירק כגון (שמות ז) ויפן פרעה וכשהוא מדבר על אחרים נקוד קמץ כגון (שופטים טו) ויפן זנב אל זנב (מלכים ב כה) ויגל יהודה מעל אדמתו (שם יח) ויגל מלך בבל את ישראל אשורהפסוק ו (כל הפסוק)
"ויחמוס" - לשון כריתה וכן (איוב טו) יחמוס כגפן (ירמיהו יג) נחמסו עקביך
"כגן" - כמו שגוזזין ירקות הגנה
"שכו" - מעונתו שכו כתיב ששיכך חמתו על בניו בחורבן ביתו נדרש במדרש קינות
"שחת מועדו" - בית קדשי הקדשים ששם היה נועד לבניו שנאמר (שמות כה) ונועדתי לך שם
"מלך וכהן" - צדקיהו המלך ושריהו כהן גדולפסוק ז (כל הפסוק)
"נאר" - ביטל וכן (תהלים פט) נארת ברית עבדך
"כיום מועד" - שהיו שמחים ומשוררים בתוכו בקול רם כן נתנו האויבים בחרבנו קול שמחהפסוק ח (כל הפסוק)
"חשב ה' להשחית" - זה ימים רבים שעלתה על דעתו כך שנאמר (ירמיהו לב) כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת להסירה מעל פני
"נטה קו" - של משפט ליפרע על עונינו
"מבלע" - מהשחית
"חיל וחומה" - שורא ובר שורא חומה נמוכה שכנגד חומה גבוההפסוק ט (כל הפסוק)
"טבעו בארץ שעריה" - מדרש אגדה לפי שחלקו כבוד לארון שנאמר (תהלים כד) שאו שערים ראשיכם לפיכך לא שלטה בהם בריה וטבעו בארץ ורבותינו אמרו מעשי ידי דוד היו לפיכך לא שלטו בהם אויבים
"אין תורה" - אין בהם מורה הוראהפסוק י (כל הפסוק)
פסוק יא (כל הפסוק)
"חמרמרו" - רגרזליר"ט בלע"ז דרך בני מעים כשמשליכם אדם לאור הם כווצים ומתחמרמרים
"בעטף" - פשמי"רפסוק יג (כל הפסוק)
"מה אעידך ומה אדמה לך" - לומר לך מה תתמה על שברך הלא אף לאומה פלונית אירע כמותך
"מה אשוה לך ואנחמך" - כשבאה צרה על אדם אומר לו אף בפלוני עלתה כך תנחומי הם לופסוק יד (כל הפסוק)
"שוא ותפל" - דברים שאין בהם טעם ובלשון לע"ז אפלשטרימנ"ט
"ולא גלו על עונך" - להוכיח דרכך על פניך
"להשיב שבותך" - לישר משובותיך לשון שובבה שובבים (ישעיהו נו) וילך שובב
"ומדוחים" - הדיחוך מעליפסוק טו (כל הפסוק)
"שרקו" - נופח בפיו שיבלי"ר בלע"ז ודרך אדם לעשות כן הרואה דבר חשוב שחרב וכלה
"כלילת יופי" - כל היופי היה שלהפסוק טז (כל הפסוק)
פסוק יז (כל הפסוק)
"בצע אמרתו" - כלה גזרתו כמו (איוב ו) יתר ידו ויבצעני
"אשר צוה מימי קדם" - שכתוב בתורה (ויקרא כו) ויספתי ליסרה אתכם שבעפסוק יח (כל הפסוק)
"פוגת" - העברה טרישאלמינ"ט כמו (בראשית מה) ויפג לבו
"בת עינך" - שחור של עין שקורין פרוניל"שפסוק יט (כל הפסוק)
"אשמורות" - שתי חלקי הלילה שהלילה נחלקה לשלשה חלקים כמו שאמרו רבותינו במסכת ברכות
"העטופים" - אשפומי"ן בלע"זפסוק כ (כל הפסוק)
"עוללי טפוחים" - ילדים רכים שעודן גדלים בטפוחי אמותם ורבותינו דרשוהו על דואג בן יוסף שהיתה אמו מודדתו בטפחים בכל יום לתת זהב לבית המקדש לפי מה שהיה גדל ולבסוף אכלתו
"אם יהרג במקדש ה' כהן ונביא" - רוח הקדש משיבתם וכי נאה לכם שהרגתם את זכריה בן יהוידע כמו שכתוב בדברי הימים שהוכיחם כשבאו להשתחוות ליואש ועשאוהו ע"א (דברי הימים ב כד) ורוח לבשה את זכריה בן יהוידע והיה כהן ונביא והרגוהו בעזרה