רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/יא

(א) כָּלָה – גְּמִירָא (אונקלוס); כָּלִיל, כֻּלְּכֶם יְשַׁלַּח.

(ב) דַּבֶּר נָא – אֵין נָא אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, הַזְהִירֵם עַל כָּךְ, שֶׁלֹּא יֹאמַר אוֹתוֹ צַדִּיק אֲבִיהֶם: "וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אוֹתָם" (בראשית טו,יג) קִיֵּם בָּהֶם, "וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל" (שם,יד) לֹא קִיֵּם בָּהֶם (ברכות ט' עמ' א-ב).

(ד) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֹּה אָמַר ה' – בְּעָמְדוֹ לִפְנֵי פַּרְעֹה נֶאֶמְרָה לוֹ נְבוּאָה זוֹ, שֶׁהֲרֵי מִשֶּׁיָּצָא מִלְּפָנָיו לֹא הוֹסִיף רְאוֹת פָּנָיו (שמ"ר יח,א).
כַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה – כְּהֵחָלֵק הַלַּיְלָה. "כַּחֲצוֹת" – כְּמוֹ "בַּעֲלוֹת" (מל"א יח,לו), "בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ" (תהלים קכד,ג). זֶהוּ פְּשׁוּטוֹ לְיַשְּׁבוֹ עַל אָפְנָיו, שֶׁאֵין חֲצוֹת שֵׁם דָּבָר שֶׁל חֲצִי. וְרַבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ כְּמוֹ "בַּחֲצִי הַלַּיְלָה" (שמות יב,כט), וְאָמְרוּ שֶׁאָמַר מֹשֶׁה "כַּחֲצוֹת", שֶׁמַּשְׁמַע סָמוּךְ לוֹ, אוֹ לְפָנָיו אוֹ לְאַחֲרָיו, וְלֹא אָמַר "בַּחֲצוֹת", שֶׁמָּא יִטְעוּ אִצְטַגְנִינֵי פַּרְעֹה וְיֹאמְרוּ: מֹשֶׁה בַּדַּאי הוּא. [אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹדֵעַ עִתָּיו וּרְגָעָיו, אָמַר "בַּחֲצוֹת" (ראו ברכות ד' ע"א; מכילתא על שמות יב,כט).]

(ה) "עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי" (שמות יב,כט) – לָמָּה לָקוּ הַשְּׁבוּיִים? כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: יִרְאָתָם תָּבְעָה עֶלְבּוֹנָם וְהֵבִיאָה פֻּרְעָנוּת עַל מִצְרַיִם.
מִבְּכוֹר פַּרְעֹה עַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה – כָּל הַפְּחוּתִים מִבְּכוֹר פַּרְעֹה וַחֲשׁוּבִים מִבְּכוֹר הַשִּׁפְחָה הָיוּ בִּכְלָל. וְלָמָּה לָקוּ בְּנֵי הַשְּׁפָחוֹת? שֶׁאַף הֵם הָיוּ מְשַׁעְבְּדִים בָּהֶם וּשְׂמֵחִים בְּצָרָתָם.
וְכָל בְּכוֹר בְּהֵמָה – לְפִי שֶׁהָיוּ עוֹבְדִין לָהּ; כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִפְרָע מִן הָאֻמָּה, נִפְרָע מֵאֱלֹהֶיהָ (ראו מכילתא על שמות יב,כט).

(ז) לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ – אוֹמֵר אֲנִי שֶׁהוּא לְשׁוֹן שִׁנּוּן, לֹא יְשַׁנֵּן. וְכֵן "לֹא חָרַץ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְאִישׁ אֶת לְשׁוֹנוֹ", לֹא שִׁנֵּן; "אָז תֶּחֱרָץ", תִּשְׁתַּנֵּן; "לְמוֹרַג חָרוּץ", שָׁנוּן; "מַחְשְׁבוֹת חָרוּץ", אָדָם חָרִיף וְשָׁנוּן; "וְיַד חֲרוּצִים תַּעֲשִׁיר", חֲרִיפִים, סוֹחֲרִים שְׁנוּנִים.
אֲשֶׁר יַפְלֶה – יַבְדִּיל.

(ח) וְיָרְדוּ כָל עֲבָדֶיךָ – חָלַק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת. שֶׁהֲרֵי בַּסּוֹף יָרַד פַּרְעֹה בְּעַצְמוֹ אֵלָיו בַּלַּיְלָה, "וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי" (שמות יב,לא); וְלֹא אָמַר לוֹ מֹשֶׁה מִתְּחִלָּה: "וְיָרַדְתָּ אֵלַי וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לִי" (זבחים ק"ב ע"א; מכילתא על שמות יב,לא).
אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיךָ – הַהוֹלְכִים אַחַר עֲצָתְךָ וְהִלּוּכְךָ.
וְאַחֲרֵי כֵן אֵצֵא – עִם כָּל הָעָם מֵאַרְצְךָ.
וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה – כְּשֶׁגָּמַר דְּבָרָיו יָצָא מִלְּפָנָיו.
בָּחֳרִי אַף – עַל שֶׁאָמַר לוֹ "אַל תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי" (שמות י,כח).

(ט) לְמַעַן רְבוֹת מוֹפְתַי – מַכַּת בְּכוֹרוֹת, וּקְרִיעַת יַם סוּף, וּלְנַעֵר אֶת מִצְרַיִם.

(י) וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עָשׂוּ וְגוֹמֵר – כְּבָר כָּתַב לָנוּ זֹאת בְּכָל הַמּוֹפְתִים; וְלֹא שְׁנָאָהּ כָּאן, אֶלָּא בִּשְׁבִיל לְסָמְכָהּ לְפָרָשָׁה שֶׁל אַחֲרֶיהָ.

הערות