שמות רבה יח א
א. [ עריכה ]
"וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה" הדא הוא דכתיב (ישעי' מד, כו) מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים אמר רבי אבהו מקים דבר עבדו זה משה שנאמר (במדבר יב, ז) לא כן עבדי משה והיאך קיים אלא כיון שהביא עליהם מכת החשך התחיל פרעה צווח (שמות י, כד) לכו עבדו את ה' רק צאנכם ובקרכם יצג אמר לו משה חייך (שם, כו) וגם מקננו ילך עמנו לא תשאר פרסה מהו פרסה אפילו בהמה שהיא כולה של מצרי ויש בה טלף אחד לישראל אינו מניח אותה (שם) כי ממנו נקח אחר שאמר כי ממנו נקח חזר ואמר (שם) ואנחנו לא נדע מה נעבוד את ה' אמר לו אם אתה שאתה בשר ודם בני אדם מתים אם עוברין על צוויך ואם תוציא דבר מלפניך ותאמר גבו לי כך וכך יכול העולם לעמוד לפניך אבל אנו שמא יאמר לנו אלהים הקריבו קרבן של מאתים ועשר שנים הוי ואנחנו לא נדע אמר לו פרעה עד מתי אתה נכנס לכאן (שם, כח) לך מעלי השמר לך אל תוסף ראות פני אמר לו משה יפה דברת (שם, כט) לא אוסיף עוד ראות פניך אמר הקדוש ברוך הוא מה עדיין מתבקש לי להודיע לפרעה מכה אחת מיד קפץ עליו אלהים כביכול נכנס בפלטין של פרעה בשביל משה שאמר לו לא אוסיף עוד ראות פניך שלא ימצא בדאי ואתה מוצא שלא דבר הקדוש ברוך הוא עם משה בביתו של פרעה אלא אותה שעה מנין שנאמר (שם ט, כט) כצאתי את העיר אפרוש כפי אל ה' ועכשיו קפץ הקדוש ברוך הוא ודבר עם משה שנאמר (שם יא, א) עוד נגע אחד אביא על פרעה וגו' כיון ששמע משה שמח ונתגדל שנאמר (שם, ג) גם האיש משה גדול מאד התחיל צווח בפרהסיא (שם, ד) כה אמר ה' כחצות הלילה יפה אמרת אל תוסף ראות פני אני איני עוד בא אצלך אלא אתה בא אצלי ושר צבא הזה שעומד עמך וזה הפרכוס שלך וכל בני פלטין אלו שלך באין אצלי עמך ומבקשים הימני ומשתחוים לי שנצא מכאן דכתיב (שם, ח) וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאמר לא רצה לומר והשתחוית לי משום כבוד מלכות כיון שהגיע חצי הלילה כאשר אמר משה מיד ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור לפיכך מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים שעשה עצה עם אברהם בשביל הדבר הזה אימתי כשבאו המלכים ורדף אותם אמר לו הקדוש ברוך הוא דייך עד חצי הלילה בוא ונחלוק הלילה אני ואתה שנאמר (בראשית יד, טו) ויחלק עליהם לילה כיון שהגיע השעה שלמה העצה הוי ויהי בחצי הלילה לכך כתיב ועצת מלאכיו ישלים: