רש"י מנוקד על המקרא/ספר רות/ד

(א) פְּלֹנִי אַלְמֹנִי – וְלֹא נִכְתַּב שְׁמוֹ, לְפִי שֶׁלֹּא אָבָה לִגְאֹל.
פְּלֹנִי אַלְמֹנִי – מְתֻרְגָּם בַּנְּבִיאִים (שמ"א כא,ג) "כַּסִּי וּטְמִיר".
פְּלֹנִי – מְכֻסֶּה וְנֶעְלָם, לְשׁוֹן "כִּי יִפָּלֵא" (דברים יז,ח); "הֲיִפָּלֵא מֵהַ' דָּבָר".
אַלְמֹנִי – אַלְמוֹן מִבְּלִי שֵׁם. [סְפָרִים אֲחֵרִים: אַלְמֹנִי – שֶׁהָיָה אַלְמָן מִדִּבְרֵי תּוֹרָה. שֶׁהָיָה לוֹ לִדְרֹשׁ: "עַמּוֹנִי" (דברים כג,ד) –וְלֹא עַמּוֹנִית, מוֹאָבִי – וְלֹא מוֹאָבִית; וְהוּא אָמַר: "פֶּן אַשְׁחִית אֶת נַחֲלָתִי" (פסוק ו)].

(ד) וְאֵדְעָה כִּי אֵין זוּלָתְךָ – קָרוֹב לִגְאֹל.

(ה) וּמֵאֵת רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה – אַתָּה צָרִיךְ לִקְנוֹת; וְהִיא אֵינָהּ מִתְרַצָּה אֶלָּא אִם כֵּן תִּשָּׂאֶנָּה.

(ו) פֶּן אַשְׁחִית אֶת נַחֲלָתִי – זַרְעִי, כְּמוֹ "נַחֲלַת ה' בָּנִים" (תהלים קכז,ג); לָתֵת פְּגָם בְּזַרְעִי, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי" (דברים כג,ד). וְטָעָה בְּ"עַמּוֹנִי וְלֹא עַמּוֹנִית".

(ז) עַל הַגְּאוּלָּה – זוֹ מְכִירָה.
תְּמוּרָה – זוֹ חֲלִיפִין.
שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ – זֶהוּ קִנְיָן, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ קוֹנִין בְּסוּדָר בִּמְקוֹם נַעַל. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה נֶחְלְקוּ בַּדָּבָר, מִי נָתַן לְמִי; יֵשׁ אוֹמְרִים: קוֹנִין בְּכֶלְיוֹ שֶׁל קוֹנֶה, וּבֹעַז נָתַן לַגּוֹאֵל; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: קוֹנִין בְּכֶלְיוֹ שֶׁל מַקְנֶה, וְגוֹאֵל נָתַן לְבֹעַז.
וְזֹאת הַתְּעוּדָה בְּיִשְׂרָאֵל – מִשְׁפַּט הָעֵדוּת.

(י) לְהָקִים שֵׁם הַמֵּת עַל נַחֲלָתוֹ – מִתּוֹךְ שֶׁאִשְׁתּוֹ יוֹצְאָה וּבָאָה בַּנַּחֲלָה וּמַכְנֶסֶת וּמוֹצִיאָה, אוֹמְרִים: "זֹאת הָיְתָה אֵשֶׁת מַחְלוֹן", וּשְׁמוֹ נִזְכָּר עָלֶיהָ.

(יא) כְּרָחֵל וּכְלֵאָה – אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה וּמִבְּנֵי לֵאָה, מוֹדִים הֵם עַל רָחֵל שֶׁהָיְתָה עִקָּרָהּ שֶׁל בַּיִת, וְהִקְדִּימוּ רָחֵל לְלֵאָה.
וּקְרָא שֵׁם – כְּלוֹמַר, יִגְדַּל שִׁמְךָ.

(יב) כְּבֵית פֶּרֶץ – שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנּוּ.

(יח) וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ – לְפִי שֶׁיִּחֵס אֶת דָּוִד עַל שְׁמָהּ שֶׁל רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה, חָזַר וְיִחֲסוֹ עַל שֵׁם יְהוּדָה.