רש"י מנוקד על המקרא/ספר רות/ג

(ב) מֹדַעְתָּנוּ – קְרוֹבֵנוּ.
הִנֵּה הוּא זֹרֶה – הַמּוֹץ; וני"ר [waner = לזרות] בְּלַעַז.
הַלָּיְלָה – שֶׁהָיָה הַדּוֹר פָּרוּץ בִּגְנֵבָה וְגָזֵל, וְהָיָה יָשֵׁן בְּגָרְנוֹ לִשְׁמֹר גָּרְנוֹ.

(ג) וְרָחַצְתְּ – מִטִּנּוּף עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּךְ.
וָסַכְתְּ – אֵלּוּ מִצְוֹת.
וְשַׂמְתְּ שִׂמְלֹתַיִךְ – בְּגָדִים שֶׁל שַׁבָּת.
וְיָרַדְתְּ הַגֹּרֶן – 'וְיָרַדְתִּי' כְּתִיב; זְכוּתִי תֵּרֵד עִמָּךְ.
אַל תִּוָּדְעִי לָאִישׁ – לְבֹעַז.

(ו) וַתֵּרֶד הַגֹּרֶן וַתַּעַשׂ – הִיא אָמְרָה לָהּ: "וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ וְשַׂמְתְּ שִׂמְלוֹתַיִךְ עָלַיִךְ" רות ג,ג, וְאַחַר כָּךְ "וְיָרַדְתְּ הַגֹּרֶן" (שם); וְהִיא לֹא עָשְׂתָה כֵן, אֶלָּא אָמְרָה: אִם אֵרֵד כְּשֶׁאֲנִי מְקֻשֶּׁטֶת, הַפּוֹגֵעַ בִּי וְהָרוֹאֶה אוֹתִי יֹאמַר שֶׁאֲנִי זוֹנָה. לְפִיכָךְ יָרְדָה בִּתְחִלָּה הַגֹּרֶן, וְאַחַר כָּךְ קִשְּׁטָה אֶת עַצְמָהּ כַּאֲשֶׁר צִוַּתָּה חֲמוֹתָהּ.

(ז) וַיִּיטַב לִבּוֹ – עָסַק בַּתּוֹרָה.
וַתָּבֹא בַלָּט – בְּנַחַת.

(ח) וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ – כְּסָבוּר שֵׁד הוּא, וּבִקֵּשׁ לִזְעֹק, וְהִיא אֲחָזַתּוּ וּלְפָפַתּוּ בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ.
וַיִּלָּפֵת – וַיֵּאָחֵז, כְּמוֹ: "וַיִּלְפֹּת שִׁמְשׁוֹן" (שופטים טז,כט).
וְהִנֵּה אִשָּׁה – נָתַן יָדוֹ עַל רֹאשָׁהּ וְהִכִּיר שֶׁהִיא אִשָּׁה.

(ט) וּפְָרַשְׂתָּ כְנָפֶךָ – כְּנַף בִּגְדְּךָ לְכַסּוֹתִי בְּטַלִּיתְךָ. וְהוּא לְשׁוֹן נִשּׂוּאִין.
כִּי גֹאֵל אָתָּה – לִגְאֹל נַחֲלַת אִישִׁי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבָא גֹאֲלוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו וְגָאַל" וְגוֹמֵר (ויקרא כה,כה). וַחֲמוֹתִי וַאֲנִי צְרִיכוֹת לִמְכֹּר נַחֲלָתֵנוּ, וְעַתָּה עָלֶיךָ לִקְנוֹת. קְנֵה גַּם אוֹתִי עִמָּהּ, שֶׁיִּזָּכֵר שֵׁם הַמֵּת עַל נַחֲלָתוֹ; כְּשֶׁאָבֹא עַל הַשָּׂדֶה, יֹאמְרוּ: "זֹאת אֵשֶׁת מַחְלוֹן".

(י) מִן הָרִאשׁוֹן – אֲשֶׁר עָשִׂית עִם חֲמוֹתֵךְ.

(יב) וְעַתָּה כִּי אָמְנָם כִּי – אִם כְּתִיב וְלֹא קְרִי, כְּלוֹמַר, מַשְׁמַע סָפֵק; וַדַּאי יֵשׁ גּוֹאֵל קָרוֹב מִמֶּנִּי. [סְפָרִים אַחֵרִים: כִּי אִם – מַשְׁמַע סָפֵק, וְהוּא וַדַּאי.] אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: שַׂלְמוֹן וֶאֱלִימֶלֶךְ וְטוֹב, אַחִים הָיוּ; וּמַהוּ אֲשֶׁר לְאָחִינוּ לֶאֱלִימֶלֶךְ? לְעוֹלָם קוֹרֵא אָדָם אֶת דּוֹדוֹ אָחִיו, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו" (בראשית יד,יד); וַהֲלֹא אַבְרָהָם דּוֹדוֹ הָיָה! כָּךְ הָיָה בֹּעַז לֶאֱלִימֶלֶךְ בֶּן אָחִיו, קְרוֹבוֹ שֶׁל מַחְלוֹן; אֲבָל טוֹב הָיָה קָרוֹב יוֹתֵר.
קָרוֹב מִמֶּנִּי – שֶׁהוּא אָח, וַאֲנִי בֶּן אָח.

(יג) לִינִי הַלַּיְלָה – לִינִי בְּלֹא אִישׁ.
חַי ה' – אָמְרָה לוֹ: בִּדְבָרִים אַתָּה מוֹצִיאֵנִי? קָפַץ וְנִשְׁבַּע לָהּ שֶׁאֵינוֹ מוֹצִיאָהּ בִּדְבָרִים. וְיֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: לְיִצְרוֹ נִשְׁבַּע, שֶׁהָיָה יִצְרוֹ מְקַטְרְגוֹ: "אַתָּה פָּנוּי וְהִיא פְּנוּיָה, בֹּא עָלֶיהָ"; וְנִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יָבֹא עָלֶיהָ אֶלָּא עַל יְדֵי נִשּׂוּאִין.

(יד) וַיֹּאמֶר אַל יִוָּדַע – מוּסָב עַל וַתָּקָם בְּטֶרֶם יַכִּיר; הוּא זֵרְזָהּ לָקוּם, כִּי אָמַר בְּלִבּוֹ: אֵין כְּבוֹדִי שֶׁיִּוָּדַע כִּי בָאָה הָאִשָּׁה הַגֹּרֶן.

(טו) שֵׁשׁ שְׂעֹרִים – אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֵׁשׁ סְאִין, שֶׁאֵין דַּרְכָּהּ שֶׁל אִשָּׁה לָשֵׂאת כְּמַשּׂאוֹי זֶה, אֶלָּא שֵׁשׁ שְׂעוֹרִים מַמָּשׁ. וְרָמַז לָהּ שֶׁעָתִיד לָצֵאת מִמֶּנָּה בֵּן שֶׁמִּתְבָּרֵךְ בְּשֵׁשׁ בְּרָכוֹת: "רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה'" (ישעיהו יא,ב).

(יח) כִּי אִם כִּלָּה – הָאִישׁ אֶת הַדָּבָר הַיּוֹם.