רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/יח

(א) וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן – לְמֹשֶׁה אָמַר שֶׁיֹּאמַר לְאַהֲרֹן (ספרי קיז), לְהַזְהִירוֹ עַל תַּקָּנַת יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לַמִּקְדָּשׁ.
אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ – הֵם בְּנֵי קְהָת אֲבִי עַמְרָם.
תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן הַמִּקְדָּשׁ – עֲלֵיכֶם אֲנִי מַטִּיל עֹנֶשׁ הַזָּרִים שֶׁיֶּחֶטְאוּ בְּעִסְקֵי הַדְּבָרִים הַמְּקֻדָּשִׁים הַמְּסוּרִים לָכֶם, הוּא הָאֹהֶל וְהָאָרוֹן וְהַשֻּׁלְחָן וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ; אַתֶּם תֵּשְׁבוּ וְתַזְהִירוּ אֶת כָּל זָר הַבָּא לִגַּע.
וְאַתָּה וּבָנֶיךָ – הַכֹּהֲנִים.
תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן כְּהֻנַּתְכֶם – שֶׁאֵינָהּ מְסוּרָה לַלְּוִיִּם; וְתַזְהִירוּ הַלְוִיִּם הַשּׁוֹגְגִים, שֶׁלֹּא יִגְּעוּ אֲלֵיכֶם בַּעֲבוֹדַתְכֶם.

(ב) וְגַם אֶת אַחֶיךָ – בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי.
וְיִלָּווּ – וְיִתְחַבְּרוּ אֲלֵיכֶם, לְהַזְהִיר גַּם [הֵם] אֶת הַזָּרִים מִלִּקְרַב אֲלֵיהֶם.
וִישָׁרְתוּךָ – בִּשְׁמִירַת הַשְּׁעָרִים, וּלְמַנּוֹת מֵהֶם גִּזְבָּרִין וַאֲמַרְכָּלִין (ספרי קטז).

(ד) וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיכֶם – אֶתְכֶם אֲנִי מַזְהִיר עַל כָּךְ.

(ה) וְלֹא יִהְיֶה עוֹד קֶצֶף – כְּמוֹ שֶׁהָיָה כְבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי יָצָא הַקֶּצֶף" (במדבר יז,יא; ספרי קטז).

(ו) לָכֶם מַתָּנָה נְתֻנִים – יָכוֹל לַעֲבוֹדַתְכֶם שֶׁל הֶדְיוֹט? תַּלְמוּד לוֹמַר: לַה', כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ לְמַעְלָה, לִשְׁמֹר מִשְׁמֶרֶת, גִּזְבָּרִין וַאֲמַרְכָּלִין (ספרי שם).

(ז) עֲבֹדַת מַתָּנָה – בְּמַתָּנָה נְתַתִּיהָ לָכֶם.

(ח) וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ – בְּשִׂמְחָה. לְשׁוֹן שִׂמְחָה הוּא זֶה, כְּמוֹ: "הִנֵּה הוּא יוֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ" (שמות ד,יד). מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁנָּתַן שָׂדֶה לְאוֹהֲבוֹ, וְלֹא כָּתַב וְלֹא חָתַם וְלֹא הֶעֱלָה בְּעַרְכָּאִין. בָּא אֶחָד וְעִרְעֵר עַל הַשָּׂדֶה. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה – יָבֹא וִיעַרְעֵר לְנֶגְדְּךָ, הֲרֵינִי כּוֹתֵב וְחוֹתֵם לְךָ וּמַעֲלֶה בְּעַרְכָּאִין. אַף כָּאן, לְפִי שֶׁבָּא קֹרַח וְעִרְעֵר כְּנֶגֶד אַהֲרֹן עַל הַכְּהֻנָּה, בָּא הַכָּתוּב וְנָתַן לוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה בִּבְרִית מֶלַח עוֹלָם. וּלְכָךְ נִסְמְכָה פָּרָשָׁה זוֹ לְכָאן (ספרי קיז).
מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתָי – שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לְשָׁמְרָן בְּטָהֳרָה (בכורות ל"ד ע"א).
לְמָשְׁחָה – לִגְדֻלָּה (ספרי שם; זבחים כ"ח ע"א).

(ט) מִן הָאֵשׁ – לְאַחַר הַקְטָרַת הָאִשִּׁים.
כָּל קָרְבָּנָם – כְּגוֹן זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר.
מִנְחָתָם חַטָּאתָם וַאֲשָׁמָם – כְּמַשְׁמָעָן (ספרי קיז).
אֲשֶׁר יָשִׁיבוּ לִי – זֶה גֶּזֶל הַגֵּר (שם; זבחים מ"ד ע"ב).

(י) בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים תֹּאכְלֶנּוּ וְגוֹמֵר – לִמֵּד עַל קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים, שֶׁאֵין נֶאֱכָלִין אֶלָּא בָּעֲזָרָה וּלְזִכְרֵי כְּהֻנָּה (ספרי שם).

(יא) תְּרוּמַת מַתָּנָם – הַמּוּרָם מִן הַתּוֹדָה וּמֵהַשְּׁלָמִים וּמֵאֵיל נָזִיר (ספרי שם).
לְכָל תְּנוּפֹת – שֶׁהֲרֵי אֵלּוּ טְעוּנִין תְּנוּפָה (שם).
כָּל טָהוֹר – וְלֹא טְמֵאִים; כָּל טָהוֹר, לְרַבּוֹת אִשְׁתּוֹ (שם).

(יב) רֵאשִׁיתָם – הִיא תְּרוּמָה גְּדוֹלָה.

(יח) כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה וּכְשׁוֹק הַיָּמִין – שֶׁל שְׁלָמִים, שֶׁנֶּאֱכָלִים לַכֹּהֲנִים, לִנְשֵׁיהֶם וְלִבְנֵיהֶם וּלְעַבְדֵיהֶם, לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד; אַף הַבְּכוֹר נֶאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד (ספרי קיח; זבחים נ"ז ע"א).
לְךָ יִהְיֶה – בָּא רַבִּי עֲקִיבָא וְלִמֵּד: וְהוֹסִיף לְךָ הַכָּתוּב הֲוָיָה אַחֶרֶת, שֶׁלֹא תֹּאמַר: כֶּחָזֶה וָשׁוֹק שֶׁל תּוֹדָה, שֶׁאֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא לְיוֹם וָלַיְלָה (שם ושם).

(יט) כֹּל תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים – מֵחִבָּתָהּ שֶל פָּרָשָׁה זוֹ, כְּלָלָהּ בִּתְחִלָּה וּכְלָלָהּ בַּסּוֹף, וּפָרַט בְּאֶמְצַע (ספרי שם).
בְּרִית מֶלַח עוֹלָם – כָּרַת בְּרִית עִם אַהֲרֹן בְּדָבָר הַבָּרִיא וּמִתְקַיֵּם וּמַבְרִיא אֶת אֲחֵרִים (שם).
בְּרִית מֶלַח – כַּבְּרִית הַכְּרוּתָה לַמֶּלַח, שֶׁאֵינוֹ מַסְרִיחַ לְעוֹלָם.

(כ) וְחֵלֶק לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּתוֹכָם – אַף בַּבִּזָּה (שם קיט).

(כג) וְהֵם – הַלְוִיִּם, יִשְׂאוּ עֲוֹנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁעֲלֵיהֶם לְהַזְהִיר הַזָּרִים מִגֶּשֶׁת אֲלֵיהֶם.

(כד) אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה' תְּרוּמָה – הַכָּתוּב קְרָאוֹ תְּרוּמָה, עַד שֶׁיַּפְרִישׁ מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר (ספרי קיט).

(כז) וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם כַּדָּגָן מִן הַגֹּרֶן – תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁלָּכֶם אֲסוּרָה לְזָרִים וְלִטְמֵאִים, וְחַיָּבִין עָלֶיהָ מִיתָה וְחֹמֶשׁ, כִּתְרוּמָה גְּדוֹלָה, שֶׁנִּקְרֵאת 'רֵאשִׁית דָּגָן מִן הַגֹּרֶן'.
וְכַמְלֵאָה מִן הַיָּקֶב – כִּתְרוּמַת תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר הַנִּטֶּלֶת מִן הַיְּקָבִים.
מְלֵאָה – לְשוֹן בִּשּׁוּל תְּבוּאָה שֶׁנִּתְמַלֵּאת.
יָקֶב – הוּא הַבּוֹר שֶׁלִּפְנֵי הַגַּת, שֶׁהַיַּיִן יוֹרֵד לְתוֹכוֹ. וְכָל לְשׁוֹן 'יֶקֶב' – חֲפִירַת קַרְקַע הוּא; וְכֵן: "יִקְבֵי הַמֶּלֶךְ" (זכריה יד,י) – הוּא יָם אוֹקְיָנוֹס, חֲפִירָה שֶׁחָפַר מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם.

(כח) כֵּן תָּרִימוּ גַּם אַתֶּם – כְּמוֹ שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְרִימִים מִגָּרְנָם וּמִיִּקְבֵיהֶם, תָּרִימוּ גַּם אַתֶּם מִמַּעֲשֵׂר שֶׁלָּכֶם, כִּי הוּא נַחֲלַתְכֶם.

(כט) מִכֹּל מַתְּנֹתֵיכֶם תָּרִימוּ אֵת כָּל תְּרוּמַת ה' – בִּתְרוּמָה גְּדוֹלָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר (ספרי קכא); שֶׁאִם הִקְדִּים לֵוִי אֶת הַכֹּהֵן בַּכְּרִי, וְקִבֵּל מַעְשְׂרוֹתָיו קֹדֶם שֶׁיִּטֹּל כֹּהֵן תְּרוּמָה גְּדוֹלָה מִן הַכְּרִי, צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ הַלֵּוִי מִן הַמַּעֲשֵׂר תְּחִלָּה – אֶחָד מֵחֲמִשִּׁים, לִתְרוּמָה גְּדוֹלָה, וְיַחֲזֹר וְיַפְרִישׁ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר (ברכות מ"ז ע"א-ע"ב).

(ל) בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ – לְאַחַר שֶׁתָּרִימוּ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר מִמֶּנּוּ, וְנֶחְשַׁב הַמּוֹתָר לַלְוִיִּם חֻלִּין גְּמוּרִין, כִּתְבוּאַת גֹּרֶן לְיִשְׂרָאֵל. שֶׁלֹּא תֹּאמַר: הוֹאִיל וּקְרָאוֹ הַכָּתוּב תְּרוּמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְֹרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה' תְּרוּמָה" (לעיל פסוק כד), יָכוֹל יְהֵא כֻּלּוֹ אָסוּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְנֶחְשַׁב לַלְוִיִּם כִּתְבוּאַת גֹּרֶן"; מַה שֶּׁל יִשְׂרָאֵל חֻלִּין, אַף שֶׁל לֵוִי חֻלִּין (ספרי קכב).

(לא) בְּכָל מָקוֹם – אֲפִלּוּ בְּבֵית הַקְּבָרוֹת (ספרי שם; יבמות פ"ו ע"ב).

(לב) וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא וְגוֹמֵר – הָא אִם לֹא תָּרִימוּ, תִּשְׂאוּ חֵטְא.
וְלֹא תָמוּתוּ – הָא אִם תְּחַלְּלוּ, תָּמוּתוּ.