רמב"ן על שמות לה כב

<< | רמב"ן על שמותפרק ל"ה • פסוק כ"ב | >>
א • ב • ג • ה • יא • כא • כב • כג • כד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות ל"ה, כ"ב:

וַיָּבֹ֥אוּ הָאֲנָשִׁ֖ים עַל־הַנָּשִׁ֑ים כֹּ֣ל ׀ נְדִ֣יב לֵ֗ב הֵ֠בִ֠יאוּ חָ֣ח וָנֶ֜זֶם וְטַבַּ֤עַת וְכוּמָז֙ כׇּל־כְּלִ֣י זָהָ֔ב וְכׇל־אִ֕ישׁ אֲשֶׁ֥ר הֵנִ֛יף תְּנוּפַ֥ת זָהָ֖ב לַיהֹוָֽה׃


"וטעם ויבואו האנשים על הנשים" - בעבור כי הנדבה בתכשיטין היא מצויה אצל הנשים יותר וכלן היו להן ופרקו נזמיהן וטבעותיהן מיד ובאו תחלה והאנשים אשר נמצאו להם הביאו עמהם כי טעם על הנשים שהן היו שם בראשונה והאנשים נטפלו להן וכן נחה ארם על אפרים (ישעיהו ז ב) כי המלחמה ההיא לאפרים ולא שתם על צאן לבן (בראשית ל ט) ועליו מטה מנשה (במדבר ב כ) והדומים להם ואמר שבאו כלם אנשים ונשים בחח ונזם וטבעת וכומז ובכל כלי זהב כצמידים ועגילים כי נמצאו לכלם כלי תכשיט ואמר כי יש מהם שהניפו תנופת זהב שבור או במטבע ואמר וכל איש אשר נמצא אתו תכלת וארגמן כי לא נמצאו מאלה רק למקצתם וחזר ואמר " אשר נמצא אתו עצי שטים " כי היו יותר מעטים שבידם עצי שטים ואמר " כל מרים תרומת כסף ונחשת " כי לרוב האנשים היה כסף ונחשת במטבעות וכלים אבל לא הזכיר זה למעלה (בפסוק כב) עם כלי הזהב בעבור שהזכיר שם הנשים ואין להם כסף ונחשת רק הזהב בתכשיטין כאשר אמר (לעיל לב ב) נזמי הזהב אשר באזני נשיכם וכל " איש אשר הניף תנופת זהב " לא היו רבים כמרימי הכסף והנחשת ולא היתה הבאת הזהב מרובה ככסף והנחשת על כן תקרא זו תנופה וזו תרומה כי המביא זהב ינופף ידו לחשיבות הנדבה או הלוקחים יניפו הזהב להראותו לשבח המביא על נדבתו ובפרשת אלה פקודי (להלן לח כד כט) יקרא הזהב גם הנחשת תנופה כי לא הזכיר שם (בפסוקים כה-כח) תרומה כלל רק כסף פקודי העדה ויתכן שיקרא גם הנחשת תנופה שהיה חשוב להם יותר מן הכסף מפני שלא היה נמצא בידם ממנו או שהיה חשוב מאד כענין שנאמר (עזרא ח כז) וכלי נחשת מצהב טובה שנים חמודות כזהב