רמב"ן על שמות טו יא

<< | רמב"ן על שמותפרק ט"ו • פסוק י"א | >>
א • ב • ו • ט • י • יא • יב • יג • יד • יח • יט • כ • כה • כו • כז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות ט"ו, י"א:

מִֽי־כָמֹ֤כָה בָּֽאֵלִם֙ יְהֹוָ֔ה  מִ֥י כָּמֹ֖כָה נֶאְדָּ֣ר בַּקֹּ֑דֶשׁ  נוֹרָ֥א תְהִלֹּ֖ת עֹ֥שֵׂה פֶֽלֶא׃


"מי כמכה באלים ה'" - בחזקים כמו ואת אילי הארץ לקח (יחזקאל יז יג) אילותי לעזרתי חושה (תהלים כב כ) לשון רש"י ובאמת שהלשון לשון תוקף וחוזק אבל מי כמכה באלים במלאכי מעלה שהם נקראים אלים מלשון זה אלי ואנוהו (פסוק ב) והקב"ה נקרא אל עליון על כלם וכן ועל אל אלים ידבר נפלאות (דניאל יא לו) כמו הוא אלהי האלהים (דברים י יז) וכן הבו לה' בני אלים (תהלים כט א) כמו בני האלהים כי יקראו אלים ובני אלים וכן יקראו האלהים ובני אלהים כי גדול ה' מכל האלהים (להלן יח יא) ויבאו בני האלהים להתיצב על ה' (איוב א ו) ויש אומרים (הרד"ק בספר המכלול י ב) כי "בני" איננו סמיכות וכן בני שלשים (בראשית נ כג) אנשי מחקה על הקיר (יחזקאל כג יד) וזה טעם מי כמכה נאדר בקדש שאין כמהו אדיר במעון הקדש בשמים ובמכילתא (כאן) מי כמוכה באלו שהם משמשים לפניך במרום שנאמר (תהלים פט ז ח) כי מי בשחק יערוך לה' ידמה לה' בבני אלים אל נערץ בסוד קדושים רבה

"נורא תהלות" - יראו מלהגיד תהלותיו פן ימעטו כמו לך דומיה תהלה (תהלים סה ב) לשון רש"י וגם ר"א פירש כי כל המהללים יראים להלל שמו כי מי ישמיע כל תהלתו והם חייבים להלל שמו כי הוא לבדו עושה פלא ולפי דעתי כי טעם נורא תהלות שהוא נורא בתהלות כי יעשה דברים נוראים ומתהלל בהם שעשה נקמות בעוברי רצונו והושיע בהם את עבדיו והנה הוא בזה נורא ומהולל מאד ובעבור כי מלכי ארץ נוראים בעשק ונלוז אמר כי ה' הוא נורא בדברים אשר הוא מהולל בהם וכן לך דומיה תהלה על דרך הפשט התוחלת לך תהלה כי כל המיחלים לך יפיקו רצונם ויהללו שמך בציון וישלמו שם את נדרם אשר נדרו בעת צרתם מלשון אך לאלהים דומי נפשי כי ממנו תקותי (תהלים סב ו) וידום השמש וירח עמד (יהושע יג י) וכן אך אל אלהים דומיה נפשי מיחלת כך נראה לי ואחרים שמעתי אומרים לך משתתקת התהלה כי לא תשיג תהלה לפעליך הגדולים והנוראים מלשון ולילה ולא דומיה לי (תהלים כב ג) ויהיה טעם אלהים בציון (שם סה ב) האלהים אשר בציון כלומר השוכן שם והנכון מה שאמרנו