רמב"ם על מדות ד

<< · רמב"ם · על מדות · ד · >>

ראו גם נוסח המשנה מדות ד רמבם

מדות פרק ד

משנה א

עוד יתבאר בפרק הזה שעוביו של כותל ההיכל היה משש אמות, וכבר אמר שרוחבו של פתח עשר אמות, לפיכך כשיהיו לו שתי דלתות בכל דלת חמש אמות, כשיפתחו שתי הדלתות לפנים יתכסה עובי הכותל וישאר ממנו אמה. וכן השני דלתות הפנימיים חוזרות אל פני הבית, ונקפלות אל הכותל כלפנים, ומתכסה מה שאחורי הדלתות.

ואמר רבי יהודה, שכל דלת מהם היה מפורקת והיא נקפלת לשנים כגון דבר פלוני, ודימה אותו לצורה מפורסמת אצלם, והיו הארבע דלתות נפתחות לפניה מן הפתח כן, ולפי שכל דלת מהן נקפלת לשנים כגון המפורסמת אצלינו היום לכל הבתים, היו בו אמתיים וחצי, וכן באחרים שבפנים, כמו שיתבאר בצורה זו:

והאמה הנשארת מעובי הכותל, היתה מזוזה של חצי אמה מבפנים ומזוזה של חצי אמה מבחוץ, וכל זה בעוביו של כותל הפתח.

אחר כך הביא ראיה על זה שכל דלת מהארבע היתה מתחלקת לשנים ומחוברת לחוליות כדי שתהא נקפלת, מפסוק זה ממה שאמר שתים לדלת אחת, ושתי דלתות לאחרת. ומה שאמר "שתים מוסבות", דלתות שנקפלות, כמי שנקפלות הדלתות המחולקות:

משנה ב

הנני מצייר עכשיו ההיכל כולו עם האולם, ואכתוב מידותיו באורך וברוחב כמו שיתבאר בפרק הזה.

ומן הצורה הזאת יתבאר לך כל מה שנזכר מן הביאה לפשפש ההיכל, ועוביו והילוכו בעובי הכותל כמו שאומר רבי יהודה, וזולת זה מאשר יזכור בפרק זה, וזו היא צורתו:

משנה ג

כבר אמרנו בתמיד שתא נקראת ההרחקה שיש בין שתי הכתלים.

וכשתסתכל בצורת ההיכל שציירנו, תמצא בצפון חמשה הרחקות והם כותל מסבה, ומסבה, וכותל התא, והתא, וכותל ההיכל, וכמותם בדרום. לפיכך אמר שעל אלו החמשה הרחקות היו חמשה תאים, ועל חמשה תאים שניים, והוא מה שאמר חמשה על גבי חמשה, וחמשה על גבם, עד שהיו שלש שורות של תאים, וכן צורתם:

וכיוצא בו היה בדרום. ואל יטעך שקרא אותם כותל, ומסיבה, וכותל התא, והתא, וכותל ההיכל, אחר כך חזר וקראם כולם "תאים", לפי שההרחקה שיש בין שני הכתלים הוא התא, וכולם תאים, אבל כותל המסיבה וכותל התא וכותל ההיכל לא היה כותל סתום, אלא שני כותלים וביניהם הרחקה כמו שציירנו, ולקצת התאים היו שמות כגון שקרא השורה התחתונה מהם "מסיבה" ו"בית הורדת המים" וזולתם, כמו שכתבנו בצורה וכמו שזוכר בפרק זה.

וכשתסתכל בצורה גם כן תמצא במערב שלשה הרחקות והם כותל התא, והתא, וכותל ההיכל, והיו עליהן שלשה תאים על גביהם כן:

ומה שאמר ואחד לפשפש - רוצה לומר לתא שיש בו הפשפש הצפוני שבו נכנסין להיכל, וזהו הפתח שהיה בצפונו של תא שהיה לו חמשה פתחים, והתא הזה היה בשורה אמצעית מהתאים, והוא שעל גבי המסבה:

משנה ד

היציעים הם הגזוזטראות המקיפות להיכל מבחוץ, והיתה גזוזטרא אמצעית יותר רחבה מן התחתונה, והעליונה יותר רחבה מן האמצעית, כדי שלא יהא אפשר להידבק בכותל, והוא מה שנאמר "כי מגרעות נתן לבית"(מלכים א ו, ו) וגו', וכן היה מוקף כל ההיכל מבחוץ לכותל המסבה שלוש גזוזטראות כצורה זו:

משנה ה

הקפה זו שמקיף ההיכל עד שיגיע אל העליה היא בתוך התאים המקיפים להיכל כמו שציירנו, ועכשיו אמרו שהיתה עליה על ההיכל וקדש הקדשים, ובקרקע עלייה היה דבר מבדיל בין קירוי ההיכל ובין קירוי קדש הקדשים.

ולול - הוא פתח קטן, ולפיכך אמר שלול היה בקרקע העליה פתוח אל קדש הקדשים ליכנס בהם האומנים אל קדש הקדשים אם יצטרך לתקן שום דבר.

והואיל וזכרנו האומנים, נאמר כאן שאם נצטרך בניין בתוך ההיכל משתדלים ומכוונין שיהיה האומן כהן כשר, ואם אי אפשר שלא נמצא אלא ישראל יכנס. וכתבו בתוספתא דכלים "הכל נכנסין לבנות ולתקן ולהוציא הטומאה, מצוה בכהנים, אין כהנים נכנסין לוים, אין לוים נכנסין ישראלים, מצוה בטהורים, אין טהורים נכנסין טמאים, מצוה בתמימים, אין תמימים נכנסין בעלי מומין, מצוה שיכנסו בתיבות, אין שם תיבות יכנסו דרך פתחים":

משנה ו

זכר מידת גובהו ואחר כך יזכור אורכו ורוחבו.

ואוטם - הוא בנין אטום, שבונים בגוף הקרקע יסוד ועליו מעמידין הכתלים.

וכיור - הוא פיתוח והחפירות שמפתחים הבנאים בסיד ובאבנים, ולפעמים אומרים "כיורין וציורין", רוצה לומר פיתוחין וציורין.

ודלף - שם המים [הדולפים] מן הקירוי. והיה נהוג אצלם בבניינים לעשות לבית שני קרויים, קירוי למעלה מחבירו, ונותנים בין שניהם מעט הרחקה, וקורים אותו החלל בית הדילפה על שם הדלף, כדי שאם יטיף הקירוי העליון יעמדו מים באותו החלל.

ותקרה - קרוי הקורות בלבד.

ומעזיבה - היא הסיד והאבנים שנותנין על הקרוי, וכבר פירשנו זה בסוכה.

וכולה עורב - מאבד העורבים. לפי שהיה מקיף ההיכל למעלה מן המעקה מארבע רוחותיו בחשל של ברזל גובה אמה, חד כמו הסייף, כדי שלא ישב עליו שום עוף על ההיכל מפני שנחתכים רגליו באותו הסייף, ולפיכך קורין אותו "כולה עורב".

ואף על פי שאין צורך לצייר, הרי זו צורה מה שנזכר בהלכה זו מגובהו של היכל, והיא מצויירת בשולי הדף:

משנה ז

צורת ההיכל באורך ורוחב, ואלו המידות הנזכרות, כבר יישבנו אותם בתחילת פרק זה, וכשתסתכל בו תמצא כל הכתוב בזה התבאר מאותה הצורה.

וכן כתוב בעניין בית ראשון, שאורכו של היכל היה ששים ורוחבו עשרים, והיה קדש הקדשים שלישיתו כמו במשכן והוא עשרים אמה, וההיכל ארבעים.

והכותל המבדיל בין ההיכל וקודש הקדשים, והוא הנקרא טרקסין, היה בו פתח ועליו פרוכת אחת. ונולד להם ספק בבית שני על עובי כותל הטרקסין, אם היה נכלל עם הארבעים של היכל ויהיה רוחק הפרוכת מכותל מערבי עשרים ואחד אמה, או היה מכלל קדשי הקדשים ותהי שפת הפרוכת בשליש בצמצום, ולפיכך נתנו עובי הכותל מחוץ למידת ההיכל וקדש הקדשים, ונותנין עליו פרוכת מבפנים ופרוכת מבחוץ והיה הטרקסין בין שתי פרוכות, והיה בין שתיהן אמה, כמו שבארנו בחמישי מכפורים.

והיה כולו, רוצה לומר כל ההיכל מאה על מאה, אבל היו מטין הבניין מעט לצד מערב, וכשימשך לצד המזרח מתרחב כדמות האריה שהוא רחב מלפניו וצר מאחוריו, כגון זה:

משנה ח בנוסח הרמבם

*הערה 1:

ראו גם נוסח פירוש המשנה לרמב"ם במדות ה רמבם

הערות

• הערה 1: משנה ח ברבינו כוללת את כל משניות (א-ד) פרק ה בדפוס

משנה מדות, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב