משנה מידות ד ז
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מידות · פרק ד · משנה ז | >>
מהמזרח למערב מאה אמה: כותל האולם חמש, והאולם אחת עשרה, כותל ההיכל שש, ותוכו ארבעים אמה, אמה טרקסין, ועשרים אמה בית קדש הקדשים, כותל ההיכל שש, והתא שש, וכותל התא חמש.
מן הצפון לדרום שבעים אמה: כותל המסיבה חמש, והמסיבה שלש, כותל התא חמש, והתא שש, כותל ההיכל שש, ותוכו עשרים אמה, כותל ההיכל שש, והתא שש, וכותל התא חמש, ובית הורדת המים שלש אמות, והכותל חמש אמות.
האולם עודף עליו חמש עשרה אמה מן הצפון, וחמש עשרה אמה מן הדרום, והוא היה נקרא בית החליפותיט, ששם גונזים את הסכינים.
וההיכל צר מאחריו, ורחב מלפניו, ודומה לארי, שנאמר (ישעיה כט, א) "הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד", מה הארי צר מאחריו ורחב מלפניו, אף ההיכל צר מאחריו ורחב מלפניו.
מֵהַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב מֵאָה אַמָּה.
- כֹּתֶל הָאוּלָם חָמֵשׁ,
- וְהָאוּלָם אַחַת עֶשְׂרֵה.
- כֹּתֶל הַהֵיכָל שֵׁשׁ,
- וְתוֹכוֹ אַרְבָּעִים אַמָּה.
- אַמָּה טְרַקְסִין,
- וְעֶשְׂרִים אַמָּה בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.
- כֹּתֶל הַהֵיכָל שֵׁשׁ,
- וְהַתָּא שֵׁשׁ,
- וְכֹתֶל הַתָּא חָמֵשׁ.
- כֹּתֶל הָאוּלָם חָמֵשׁ,
- מִן הַצָּפוֹן לַדָּרוֹם שִׁבְעִים אַמָּה.
- כֹּתֶל הַמְּסִבָּה חָמֵשׁ,
- וְהַמְּסִבָּה שָׁלֹשׁ.
- כֹּתֶל הַתָּא חָמֵשׁ,
- וְהַתָּא שֵׁשׁ.
- כֹּתֶל הַהֵיכָל שֵׁשׁ,
- וְתוֹכוֹ עֶשְׂרִים אַמָּה.
- כֹּתֶל הַהֵיכָל שֵׁשׁ,
- וְהַתָּא שֵׁשׁ,
- וְכֹתֶל הַתָּא חָמֵשׁ,
- וּבֵית הוֹרָדַת הַמַּיִם שָׁלֹשׁ אַמּוֹת,
- וְהַכֹּתֶל חָמֵשׁ אַמּוֹת.
- כֹּתֶל הַמְּסִבָּה חָמֵשׁ,
- הָאוּלָם עוֹדֵף עָלָיו
- חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִן הַצָּפוֹן,
- וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִן הַדָּרוֹם;
- וְהוּא הָיָה נִקְרָא בֵּית הַחֲלִיפוֹת,
- שֶׁשָּׁם גּוֹנְזִים אֶת הַסַּכִּינִים.
- חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִן הַצָּפוֹן,
- וְהַהֵיכָל צַר מֵאַחֲרָיו,
- וְרָחָב מִלְּפָנָיו,
- וְדוֹמֶה לַאֲרִי;
- שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו כט, א):
- "הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל, קִרְיַת חָנָה דָוִד".
- מָה הָאֲרִי
- צַר מֵאַחֲרָיו
- וְרָחָב מִלְּפָנָיו,
- אַף הַהֵיכָל
- צַר מֵאַחֲרָיו
- וְרָחָב מִלְּפָנָיו:
מן המזרח למערב - מאה אמה,
- כותל האולם - חמש,
- והאולם - אחת עשרה.
- כותל ההיכל - שש,
- ותוכו - ארבעים אמה,
- ואמה - טרקסין,
- ועשרים אמה - בית קודשי הקדשים.
- כותל ההיכל - שש,
- והתא - שש,
- וכותל התא - חמש.
- מן הצפון לדרום - שבעים אמה,
- כותל מסיבה - חמש,
- והמסיבה - שלש.
- וכותל התא - חמש,
- והתא - שש.
- וכותל ההיכל - שש,
- ותוכו - עשרים אמה.
- כותל ההיכל - שש,
- והתא - שש,
- וכותל התא - חמש.
- ובית הורדת המים - שלש אמות,
- והכותל - חמש אמות.
- והאולם עודף עליו -
- חמש עשרה אמה מן הצפון,
- וחמש עשרה אמה מן הדרום,
- והוא היה נקרא - בית החילפות,
- ששם גונזין את הסכינין.
- וההיכל צר מאחריו, ורחב מלפניו - דומה לארי,
- שנאמר: "הוי אריאל אריאל, קרית חנה דויד" (ישעיהו כט א),
- מה הארי - צר מאחריו, ורחב מלפניו,
- אף ההיכל - צר מאחריו, ורחב מלפניו.
צורת ההיכל באורך ורוחב, ואלו המידות הנזכרות, כבר יישבנו אותם בתחילת פרק זה, וכשתסתכל בו תמצא כל הכתוב בזה התבאר מאותה הצורה.
וכן כתוב בעניין בית ראשון, שאורכו של היכל היה ששים ורוחבו עשרים, והיה קדש הקדשים שלישיתו כמו במשכן והוא עשרים אמה, וההיכל ארבעים.
והכותל המבדיל בין ההיכל וקודש הקדשים, והוא הנקרא טרקסין, היה בו פתח ועליו פרוכת אחת. ונולד להם ספק בבית שני על עובי כותל הטרקסין, אם היה נכלל עם הארבעים של היכל ויהיה רוחק הפרוכת מכותל מערבי עשרים ואחד אמה, או היה מכלל קדשי הקדשים ותהי שפת הפרוכת בשליש בצמצום, ולפיכך נתנו עובי הכותל מחוץ למידת ההיכל וקדש הקדשים, ונותנין עליו פרוכת מבפנים ופרוכת מבחוץ והיה הטרקסין בין שתי פרוכות, והיה בין שתיהן אמה, כמו שבארנו בחמישי מכפורים.
והיה כולו, רוצה לומר כל ההיכל מאה על מאה, אבל היו מטין הבניין מעט לצד מערב, וכשימשך לצד המזרח מתרחב כדמות האריה שהוא רחב מלפניו וצר מאחוריו, כגון זה:
כותל האולם - עובי כותל האולם לצד מזרח חמש אמות. וכן כותל ההיכל עוביו שש לצד מזרח:
ותוכו - חללו של היכל ארבעים אמה:
ואמה טרקסין - כותל המפסיק בין ההיכל לבין קדשי הקדשים קרוי טרקסין, על שם שסוגר על הארון והלוחות שניתנו בסיני. טרק בלשון ארמי סגירה, כמו טרוקי גלי [ברכות כ"ח ע"א]. סין, סיני. ועוביו של כותל זה, אמה. ולא הכריעו בו חכמים אי קדושתו כקדושת פנים או כקדושת חוץ, לפיכך עשו בבית שני שתי פרוכות, אחת חיצונה ואחת פנימית, וביניהן אויר אמה, לקלוט ביניהן אויר מקום הכותל שהיה עוביו אמה:
כותל ההיכל שש - כבר פירשנו לעיל שלא היה כותל ההיכל שבצד מערב עוביו שש, אלא עובי כותל ההיכל עם המקום הפנוי שבינו ובין הכותל השני שחוצה לו היה שש אמות. ועובי כותל השני שקרוי תא עם המקום הפנוי שבינו ובין הכותל השלישי שש אמות. ועובי הכותל השלישי שקרוי כותל התא עם המקום הפנוי שבינו ובין הכותל הרביעי החיצון היה חמש אמות יז. ושלשת המקומות הפנויין שבין ארבעה כתלים הן התאים. ועליהן תאים אחרים, כאותה ששנינו למעלה במערב שלשה על גבי שלשה ושנים על גביהן. וכן מצפון לדרום כותל המסבה חמש כו', כולן עם החלל שבין כותל לכותל, הכל כמו שפירשתי לעיל:
חמש עשרה אמה מן הצפון - שכותל האולם עוביו חמש אמה, והאולם עשר אמות לצפון וכן לדרום יח:
בית החליפות - על שם הסכינים שגונזים שם, קרוי בית החליפות, שכן בלשון רומי קורין לסכינים הגדולים חלפים:
צר מאחוריו - לצד מערב, ורחב מלפניו לצד מזרח. ולא אתפרש לי האיך, שהרי מאה על מאה היה בשוה:
אמה טרקסין. כתב הר"ב ולא הכריעו בו חכמים כו'. לפיכך עשו בבית שני שתי פרוכות. הארכתי בזה בס"ד ברפ"ה דיומא:
כותל ההיכל שש והתא שש. הקשו בתוס' פ"ה דיומא דף נ"ב. וכן ברפ"ד דב"ב דהכתיב (מלכים א' ו') היציע התחתונה חמש באמה רחבה [ולפירש"י דמתני' ד'. ה"נ התאים שבבית שני. כך מדתם כמ"ש שם] וי"ל דהכא מיירי בתא האמצעית דכתיב (שם) והתיכונה שש באמה רחבה כי מגרעות נתן לבית סביב. ועשו את חומת ההיכל במערב למטה שבעה אמות והוצרכו לגרוע ממנה אמה נגד תקרת התא אמצעי להניח ראשי קורות על אותה כניסה ושוב הוצרכו לגרוע עוד אמה כנגד תקרת תא הג'. והיינו דתנן התחתונה רחבה חמש כו'. והכא כנגד התיכונה קא חשיב. וא"ת ואמאי לא קא חשיב למטה כותל ההיכל ז' והתא ה' ואידי ואידי חד שיעורא הוא וי"ל דניחא ליה למחשב במקום שהיה כותל ההיכל ו' כמו כותל היכל של מזרחי שהיה כמו כן ו' ע"כ. ולסברא זו שמוסיפין אמה על עובי הכותל מפני המגרעות יש ליישב ג"כ להרמב"ם דקא חשיב כותל המסיבה חמש היינו בלא המגרעות אלא שלהרמב"ם צ"ל ששתי אמות הוסיפו מפני שתי המגרעות. ולא קא חשיב אלא מן המגרעות ולמעלה במקום שהיתה שוב שוה ועולה בשווי שאין טעם לומר להרמב"ם שמן יציע אמצעית קא חשיב. [ומ"ש הר"ב בכאן בחשבון כותל היכל ותא וכותל תא הוא שלא בדקדוק שא"כ נותר מדת כותל הרביעית אבל כמו שפי' לעיל במשנה ג' הוא נכון]:
האולם עודף עליו ט"ו אמות מן הצפון כו'. לשון הר"ב שכותל האולם עביו חמש אמה והאולם עשר אמות לצפון. וכן לדרום. דעתו כדברי הרמב"ם בחבורו פ"ד מהל' ב"ה. האולם היה מעדיף לכל רוח צפון כנגד התאים עד מקצוע המערבית והיה תוכו עשר אמות וכותלו ה' אמות וכן לדרום. והיינו דאדתנן לקמן ההיכל צר מאחוריו ורחב מלפניו כתב הר"ב ולא אתפרש לי היאך. שהרי מאה על מאה היה בשוה הא קמן שסובר הר"ב שהאולם היה מעדיף לכל רוח צפונית ורוח דרומית כמו שסובר הרמב"ם. והנה השיג עליו הראב"ד וכתב כל זה הבל ורעיון רוח. שלא היה שם כותל לאולם כלל וטעות גדולה היא זו שלא היה לאולם אלא כותל המזרח שלפני ההיכל ועל כן אמרו ההיכל צר מאחריו ורחב מלפניו ורוחב האולם נמנה ברוחב ההיכל עכ"ל. והכ"מ התנצל להרמב"ם עם מ"ש בפי' המשנה היה כל ההיכל מאה על מאה. אבל היו מטין הבנין מעט צר לצד המערב וכשימשך לצד המזרח מתרחב כדמות הארי. שהוא רחב מלפניו וצר מאחריו. ולפיכך אין לייחס טעות להרמב"ם ממה ששנינו צר מאחריו כו' שכל עצמו של הראב"ד לייחס לו טעות הוא ממה ששנינו כן ולפי פירושו אינו ענין לנדון שלנו כ"כ הכ"מ. ולי לא סגיא בהכי. שאע"פ שהרמב"ם יפרש צר מאחריו שהיו מטין כו'. עכ"ז אני אומר שלא נמלט מהשגה לפי שנשיב אמרים לו מי יכריחהו לפרש כן שהיה האולם מעדיף כנגד כל שתי הרוחות צפון ודרום ואי איתא שכדבריו כן הוא היה לתנא דמתני' לכלול כל החשבון כאחד ולמתני מן הצפון לדרום מאה אמה כותל האולם חמש והאולם עשרה כותל המסבה חמש כו'. וכן עשה הוא בחבורו שכתב מן הצפון לדרום מאה אמה עובי כותל האולם חמש ומכותל אולם עד כותל הקדש עשר אמות וכו'. ואע"פ שיש לתרץ דמש"ה לא נקט התנא האולם וכותל בחשבון הצפון והדרום לפי ששם האולם הונח על מה שלפני שער הבית והוא במזרח. ואין צודק שם אולם לצפון ודרום אלא מפני שנמשך מן המזרח בלבד. והיינו דדייק נמי הרמב"ם בחבורו לכתוב ומכותל אולם עד כותל הקדש עשר. ולא כתב והאולם עשר. וזה לפי שלא יצדק שם אולם. אלא במזרח שהוא לפני פתח הבית. אמנם כן הוא יפה לתרץ אילו כבר היה מוכרח שהאולם הוא מעדיף לכל ב' הרוחות צפון ודרום והיה קשה א"כ למה לא יכלול התנא הכל בחשבון אחד כאמור על זה היה התירוץ עולה כהוגן דמשום דשם אולם לא הונח בהחלט אלא על שלפני הפתח. והוא מזרח. ולפיכך ראה התנא שלא להכניס האולם בחשבון צפון ודרום. אבל אם אין לנו מכריח שיכריחנו לפרש כך ונוכל לומר שלא היה אולם בצפון ודרום כנגד התאים כלל יהיה א"כ לפי זה מה שלא כייל התנא חשבון אולם בצפון ודרום מאמת ג"כ שלא היה שם אולם כלל. שאע"פ שבהחלט לא נקרא אולם מ"מ יוכל התנא להשאילו לו ג"כ שם אולם לאותו הריוח הנמשך ממנו לצפון. וכן לדרום [או יקראהו בשם אחר]. ולפיכך לא נמלט הרמב"ם מההשגה על סברתו זו. ומה שחשב הכ"מ שכל עצמו של הראב"ד לייחס טעות להרמב"ם שהוא בלבד ממה ששנינו ההיכל צר מאחריו כו'. לא כן הוא שמלבד אותה משנה יש להשיג עליו. לפי שאין מי שיכריחנו להעדיף האולם בכל צד. והכי דייק הראב"ד וכתב ועל כן אמרו ההיכל צר מאחריו כו'. שלא מן המשנה הזו בלבד באה ההשגה אלא הביאה לראיה בלבד וההשגה במקומה בלאו הכי היא וכדכתיבנא. ולפיכך הנכון לומר שלא היה האולם מעדיף כלל אלא במזרח במקום שהוא ולא נמשך כלל אצל התאים לצפון ודרום וכסברת הראב"ד. וז"ל הרר"ש צר מאחריו שבעים אמה ורחב מלפניו מאה אמה. ע"כ וכן בבנין העתיד נאמר ביחזקאל סימן מ"א והבנין אשר על פני הגזרה פאת דרך הים רחב שבעים אמה וארכו תשעים אמה אבל מ"מ בארך תשעים אמה הנזכר בכתוב אין לנו הכרח שהיה כמו כן בבית שני אלא נראה יותר שהשבעים רוחב לא היה אלא בכל משך ארך התאים שהיו מגיעים כנגד שער ההיכל והיה א"כ האורך ארבע ושמנים אמה שהאולם עוד י"א אמה וכותלו חמש אמות למלאות אורך כל הבית מאה באמה. ומה שבבית העתיד יהיה זה הרוחב שבעים באורך תשעים. לפי ששם נאמר ואשר מונח בית צלעות אשר לבית וגו' ורחב מקום המונח חמש אמות שביאורו שהיה לפני התאים במזרח מקום פנוי שאין שם שום דבר כלל. אף האולם לא היה שם אלא מקום פנוי בלבד ויכולין לבא שם מן החצר היא העזרה החיצונה הסובבת בבית העתיד ושם פתח התאים. שהוא הפשפש. והיה זה המונח חמש אמות. והיו התאים באורך פ"ה כמו שבארתי בס"ד בארוכה בחיבור צורת הבית סי' ס"ד ונמצאו תשעים אמה אין רוחבן רק ע' ומן אלו התשעים ואילך היה האולם מעדיף בעשרה הנותרים מן האורך שממערב למזרח שהיה עודף על השבעים רוחב עוד ט"ו לכאן וט"ו לכאן. אבל בבית שני לא נזכר שום דבר מן המונח הזה. אע"פ שהרר"ש נסתפק אם היה מונח בבית שני ואחרי שלא נזכר במשנה נראה יותר שלא היה שום מונח אלא מן האולם היו נכנסים לתאים והיה האולם בעצמו לפני התאים מזה ומזה והיה עוד עודף עליהן ט"ו לצפון וט"ו לדרום והיה העודף הזה במשך ממערב למזרח ט"ז אמה. כשיעור כותל האולם חמש והאולם י"א ונשארו א"כ מארך הבית פ"ד אמה שרוחבן ע' אמה:
והוא היה נקרא בית החליפות. כפי הנראה קאי על הט"ו אמה העודפות מזה ומזה. שאלו בלבד הוא מה שהיה נקרא בית החליפות וכ"נ לשון הרר"ש שכתב. מלבד החליפות צריך להרחיב כותל האולם לצפון כנגד התא והמסבה וכותלם. [ולדרום] כנגד התא והורדת המים [וכותלם] שהן י"ט אמות מזה ומזה. עד כאן. ור"ל מלבד כותל ההיכל שהוא שש מזה ומזה. שכל שכן שהיו כותלי האולם מתרחבים לפני כותל ההיכל. שמזה ומזה:
וההיכל צר מאחריו ורחב מלפניו. הר"ב כתב דלא אתפרש לו האיך. וכבר פירשתיו בס"ד:
(יז) (על הברטנורא) שלא בדקדוק. שא"כ נותר מדת כותל הרביעי. אבל כמו שכתב לעיל במשנה ג' הוא נכון:
(יח) (על הברטנורא) דעתו כדברי הר"מ. האולם היה מעדיף לכל רוח צפון כנגד התאים עד מקצוע המערבית, והיה תוכו עשר אמה וכתלו חמש אמה. וכן לדרום. והיינו דאדתנן לקמן ההיכל צר מאחוריו ורחב מלפניו כתב הר"ב ולא אתפרש לי היאך, שהרי מאה על מאה היה בשוה, הא קמן שסובר הר"ב שהאולם היה מעדיף לכל רוח צפונית ורוח דרומית. והשיג הר"א וכתב שלא היה כותל לאולם כלל וטעות גדולה היא זו, שלא היה לאולם אלא כותל המזרח שלפני ההיכל, ועל כן אמרו ההיכל צר מאחוריו ורחב מלפניו ורוחב האולם נמנה ברוחב ההיכל. והכ"מ התנצל להר"מ ממ"ש בפירוש המשנה ההיכל ק' על ק' אבל היו מטין הבנין מעט צר לצד מערב וכשימשך לצד מזרח מתרחב כדמות הארי. ועתוי"ט באריכות:
(יט) (על המשנה) החליפות. כפי הנראה קאי על הט"ו אמה העודפות מזה ומזה, שא, לו בלבד הוא מה שהיה נקרא בית החליפות. וכן נראה מלשון הרר"ש שבתב מלבד החליפות צריך להרחיב כותל האולם לצפון כנגד התא והמסיבה וכותלם, ולדרום כנגד התא והורדת המים וכותלם, שהן י"ט אמה מזה ומזה. ע"כ. ור"ל מלבד כותל ההיכל שהוא שש מזה ומזה, שכל שכן שהיו כותל האולם מתרחבים לפני כותל ההיכל שמזה ומזה:
מהמזרח למערב: פ' הוציאו לו (יומא דף נ"ב:)
כותל האולם חמש: והאולם י"א וכו' ביד שם:
אמה טרקסין: פי' רש"י ז"ל שֵׁם טרקסין לשון פנים וחוץ הכא וראי' לדבר דאמרינן בגיטין דף פ"א חסידים הראשונים היו מכניסין פירותיהן דרך טרקסמון כדי לחייבן במעשר למדנו שהטרק לשון כניסת פנים הוא ע"כ. ומה שפי' רעז"ל הוא פי' תוס' ז"ל בפ"ק דב"ב דף ג' ועיין במ"ש בשם רש"י ז"ל בר"פ הוציאו לו. וזה פי' הר"ס ז"ל אמה טרקסין פרש"י ז"ל בפ' הוציאו לו שבבית שני לפי שהיה גבוה ק' אמה לא יכלו לעשות כותל בין הקדש ובין קדש הקדשים לפי שכותל של ק' אמה אינו יכול לעמיד על עובי אמה לפיכך עשו פרוכת במקום הכותל נראה מדבריו ז"ל שגם בעליות צריך לעשות מחיצה למעלה כמו למטה וקשה שהרי ראשי פספסין היו מבדילין ביניהם ולא כותל ולא פרוכת כדתנן לעיל וראשי פספסין מבדילין בעליה בין הקדש ובין קדש הקדשים ועוד אם היה ג"כ בבית ראשון יקשה איך בנו כותל שהרי בית ראשון מפורש בדברי הימים שהיה גבוה מאה ועשרים אמה לכן נראה שלעולם לא היה כותל ולא פרוכת בעליה בין בבית ראשון בין בבית שני ומה שעשו כותל בבית ראשון ופרוכת בבית שני לפי שבית ראשון לא היה ההיכל גבוה כי אם שלשים אמה כדכתיב ושלשים אמה קומתו ובבית שני היה גבוה מ' אמה כדתנן הכא וגבהו מ' אמה וכותל שעביו אמה וגבהו מ' אמה אינו יכול לעמוד עכ"ל ז"ל:
שבעים אמה: הט"ו שעודף האולם בצד זה ובצד זה משלימין המספר:
כותל ההיכל שש והתא שש וכו': בב"ב ר"פ המוכר את הבית:
האולם עודף עליו: תוס' פ' איזהו מקומן (זבחים דף נ"ה:)
וחמש עשרה אמה מן הדרים: כך צ"ל. וכתב רד"ק ז"ל בפירושו לספר יחזקאל בפסוק והבנין אשר אל פני הגזרה ומה שאמר שהאולם עודף על ההיכל ט"ו אמה מכאן וט"ו אמה מכאן לא שחללו של אולם רחב מחללו של היכל אלא בית החלפות מחובר לאולם מכאן ומכאן עד כאן:
והוא היה נקרא בית החלפות: כך נקד הר"ר יהוסף ז"ל ואיתה בירושלמי פ"ג דיומא דף מ"א וס"פ החליל:
ששם גונזים וכו': ושם היו כ"ד חלונות חלון לכל משמר ומשמר. ונראה לע"ד שמלבד שהסכין נקרא חילפי בלשון יוני גם בלשון מקרא בספר עזרא אשכחן מחלפים ונקראים כן על שם שכורתים בהם כמו כליל יחלוף וזולתו הרבה שהם לשון כריתה וכן מצאתי אח"כ בספר השרשים שרש חלף. וביד פ"א דהלכות כלי המקדש סי' ט"ו משמע שר"ל שהוא מקום לגנוז גניזה לסכינים שנפגמו:
וההיכל צר מאחריו: פי' הרמב"ם ז"ל היו מטין הבנין מעט לצד מערב וכשימשך מעט לצד המזרח מתרחב כדמות האריה והוא רחב מלפניו וצר מאחריו כזה % ע"כ. והר"ר שמעיה ז"ל פי' צר מאחריו שבעים אמה ורחב מלפניו מאה אמה:
שנאמר הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד וכו': כך צ"ל. בסוף פי' רעז"ל ולא אתפריש לי היאך שהרי מאה על מאה היה בשוה. כתב הר"ם ז"ל נלע"ד שאין כאן קושיא כלל אע"פ שהיה מאה על מאה מ"מ מאה שלצד הרוחב לא היתה שוה שהרי מן הצפון לדרום שבעים אמה מצד המערב דהיינו אחורי ההיכל אמנם מצד המזרח היה מאה אמה שהרי האולם עודף עליו ט"ו אמה מן הצפון וט"ו אווה מן הדרום עכ"ל ז"ל וגם הר"ר יהוסף ז"ל כתב פירוש מן הצפון לדרום שבעים אמה בלא האולם אבל עם האולם היה מאה אמה וזהו מה שאמרו שהיה רחב מלפניו וצר מאחריו ע"כ:
יכין
מהמזרח למערב מאה אמה כותל האולם: עובי כתלו שבמזרח:
והאולם אחד עשר: ממזרח למערב:
אמה טרקסין: במקדש ראשון היה חומה שעביה אמה מפסקת בין ההיכל לק"ק. וקראו לאותה חומה טרקסין, שהוא בלשון יון מקום שהוא פנים וחוץ מדמבדיל בין פנים לחוץ. וי"א שהוא נוטריקון טרק סין, ר"ל שסוגר דבר של סיני, דהיינו הלוחות והארון והצנצנת מן שקבלנו מסיני וכו' [עי' רש"י ותוס' יומא דנ"א ב' ודנ"ב ב']. ובבית שני שהיה גבוה הרבה מבית ראשון, דבית ראשון היה גבוה חלל ההיכל ל' אמה [כסוכה ד"ה ב'], ובבית שני גבוה יותר ממ' אמה, והרי חומה שעביה רק אמה, א"א שתתחזק לעמוד בגובה מ' אמה, לכן הוצרכו לעשות פרוכת ההיכל לק"ק. ומדהסתפקו באותה אמה של עובי החומה שהיה במקדש ראשון אם קדושתה כהיכל ויתלו הפרוכת לפנים ממנה, או שמא קדושתה כק"ק, ויתלו הפרוכת לחוץ ממנה. להכי עשו ב' פרוכת, בין ההיכל לק"ק, וביניהן רווח אותה אמה שנסתפקו בה. [וקרא תנא לאותו רווח של אמה טרקסין, אף דבבית שני לא היה הארון, דיאשיה המלך גנזו (כיומא דנ"ב ב'), גם חומה לא היה בינתים, א"כ אין כאן לא טרק ולא סין, וה"נ אמרינן ביומא (דנ"א ב') דבבית שני לא הוה טרקסין. וי"ל דהתנא קרא לאותה אמה טרקסין בנרדף על שם הראשון שהיה שם טרקסין, ובפרט שגם בבית שני היה שם הארון נגנז במקום הק"ק (כיומא דנ"ג ב'), ושייך מה"ט שפיר לקרות לאותה אמה טרקסין]:
כותל ההיכל: ר"ל עובי כותל המערבי של ק"ק. שכל הבניין כולו נקרא במשנה בשם היכל, כלעיל במשנה א':
והתא שש: דכך היה רוחב התאים בסדר האמצעי [ועי' מש"כ לעיל סי' ל"ב]:
כותל המסבה חמש: עוביה מצפון לדרום:
והמסבה שלש: רחבה מצפון לדרום:
כותל התא: עובי כותל הצפוני של תא הצפוני:
ובית הורדת המים: כך היה נקרא הרווח שמדרום לכותל דרום של תאים הדרומיים. ונ"ל דנקרא הרווח ההוא בית הורדת המים, משום שגג ההיכל וגגי התאים הדרומיים כולן היו משופעין ויורדים מצפון לדרום, כדי שירדו כל מימי הגג למקום רווח ההוא:
והכותל: שבדרום מבית הורדת המים, היה כותל ממזרח למערב כאורך כל התאים שבדרום:
וחמש עשרה אמה מן הדרום: ר"ל דמצד צפון לכותל המסיבה, היה האולם עוד מתרחב והולך עד ט"ו אמה מדרום לצפון, דהיינו כותל האולם שבצפון עוביה ה' אמה, ועוד י' אמה חלל. ורוחב החלל הזה ממזרח למערב היה י"א אמה כנזכר לעיל במשנה. וכמו כן בצד דרום מכותל בית הורדת המים שבדרום, היה ג"כ האולם מתרחב עוד ט"ו אמה להלן, מצפון לדרום, מחוץ לכותל דרומי של בית הורדת המים:
והוא היה נקרא בית החליפות: אותו רווח של י' אמה מצפון לדרום וי"א אמה ממזרח למערב, שהיה האולם יתר לכאן ולכאן, היה חדר מכאן ומכאן, ונקראו בית חליפות:
ששם גונזים את הסכינים: דלכל משמר ומשמר היה שם ארגז מיוחד בכותל לגנוז שם סכיניהן. וסכין נקרא בלשון יון חליף, ובלשון יון שבזמנינו לא נקרא סכין כך, רק יקראוהו מאכערא, והיינו כמ"ש רש"י בשם תנחימא בפרשה ויחי על כלי חמס מכורותיהם אבל ברזל הנדוואי שנקרא שטאהל בל"א נקרא בל"י חליפס, ונראה דהיינו שהברת פס בל"י כמעט דומה להברת ף, שהראשון תמונתו ותמונת השני ?, ולכן בנקל החליפו זה בזה, והיינו משום דבל"ז הברת פס אינה נאותה ללשון עברי. ולכל א' מב' בתי החליפות שבאולם היו ב' פתחים, א' לאולם, וא' בזוית. דהיינו אותו בית החליפות שבאולם בצפון, היה לו פתח הב' בזוית צפונית מערבית. ואותו בית החליפות שבאולם בדרום היה לו פתח הב' בזוית דרומית מערבית. וכל א' מב' אלו הפתחים היה גבוה ח' אמות והיה זה כדי להכשיר כל עזרה כולה שם לשחיטת קדשים קלים דכתיב גבייהו ושחטו פתח אהל מועד, והאולם והתאים כולן קרויים אהל מועד (זבחים דכ"ה ב') [ותמהני שנשמטו ברמב"ם ובציור של רתוי"ט]:
וההיכל: הוא שם כולל לכל בנין ההיכל והתאים ומסיבה ובית הורדת המים וכל המחובר אליהם, וגם האולם שהיה בצד מזרח הבית שהיה מתרחב ומתפשט ט"ו אמה יתירים לצפון וט"ו אמה יתירים לדרום:
ורחב מלפניו: דהרי המשך כותל מזרח של אולם מצפון לדרום, היה ק' אמה, והמשך כותל המערבי של התאים המערביים, היה רק ע' אמה. לפ"ז היה כל הבנין בדוגמת ארי רחב מלפניו יותר מלאחריו דבמלת היכל כאן כלל גם האולם, דעם האולם היה רחב מלפניו וצר מלאחריו [ורבינו הר"ב לא רצה להבין כאן דברים ברורים שבמשנה]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת