משנה מידות ד רמבם

נוסח הרמב"ם

עריכה

(א) פתחו של היכל -

גובהו - עשרים אמה,
ורוחבו - עשר אמות.
וארבע דלתות היו לו -
שתים בפנים ושתים בחוץ,
שנאמר: "ושתים דלתות להיכל ולקודש" (יחזקאל מא כג).
החיצונות -
נפתחות לתוך הפתח - לכסות עוביו של כותל,
והפנימיות -
נפתחות לתוך הבית - לכסות אחר הדלתות,
שכל הבית טוח בזהב - חוץ מאחר הדלתות.
רבי יהודה אומר:
בתוך הפתח היו עומדות,
וכמין ארצפמיטא - היו נקפלות לאחוריהן,
אלו שתי אמות ומחצה, ואלו שתי אמות ומחצה,
חצי אמה מזוזה מכאן, וחצי אמה מזוזה מכאן,
שנאמר: "ושתים דלתות לדלתות, שתים מוסבות דלתות,
שתים לדלת אחת, ושתי דלתות לאחרת" (יחזקאל מא כד).


(ב) ושני פשפשין היו לו לשער הגדול -

אחד בצפון, ואחד בדרום.
שבדרום - לא נכנס בו אדם מעולם,
ועליו הוא מפורש על ידי יחזקאל,
שנאמר: "ויאמר אלי ה', השער הזה סגור יהיה" וכו' (יחזקאל מד ב).
נטל את המפתח - ופתח את הפשפש,
נכנס להתא - ומן התא להיכל.
רבי יהודה אומר:
בתוך עוביו של כותל היה מהלך,
עד שנמצא עומד בין שני שערים,
ופתח את החיצונות - מבפנים,
ואת הפנימיות - מבחוץ.


(ג) ושלשים ושמונה תאים היו שם -

חמישה עשר - בצפון,
וחמישה עשר - בדרום,
ושמונה - במערב.
שבצפון ושבדרום - חמישה על גבי חמישה, וחמישה על גביהן.
שבמערב - שלשה על גבי שלשה, ושנים על גביהן.
ושלשה פתחים - היה לכל אחד ואחד,
אחד לתא מימין, ואחד לתא מהשמאל,
ואחד לתא שעל גביו.
ובקרן מזרחית צפונית - היו חמישה פתחים,
אחד לתא מימין, ואחד לתא שעל גביו,
ואחד למסיבה, ואחד לפשפש, ואחד להיכל.


(ד) התחתונה חמש - ורובד שש,

האמצעית שש - ורובד שבע,
והעליונה שבע,
שנאמר: "היציע התחתונה חמש באמה רוחבה,
והתיכונה שש באמה רוחבה,
והשלישית שבע באמה רוחבה" (מלכים א ו ו).


(ה) ומסיבה -

היתה עולה מקרן מזרחית צפונית - לקרן צפונית מערבית,
שבה היו עולין לגגות התאים.
היה עולה במסיבה - ופניו למערב,
הלך על כל פני הצפון - עד שהוא מגיע למערב,
הגיע למערב - הפך פניו לדרום,
הלך את כל פני המערב - עד שהוא מגיע לדרום,
הגיע לדרום - הפך פניו למזרח,
היה מהלך בדרום - עד שהוא מגיע לפתחה של עליה,
שפתחה של עליה - פתוח לדרום.
ובפתחה של עליה -
היו שם שתי כלונסות של ארז,
שבהן היו עולין - לגגה של עליה.
ובראשיהן - פסיפסין,
מבדיל בעליה - בין קודש, ובין קודש הקדשים.
ולולין - היו פתוחין בעליה לבית קודש הקדשים,
שבהן משלשלין את האומנין - בתיבות,
כדי שלא יזונו את עיניהם - מבית קודש הקדשים.


(ו) ההיכל -

מאה על מאה - על רום מאה.
האוטם - שש אמות,
גובהו - ארבעים אמה,
אמה - כיור,
אמתיים - בית דילפא,
אמה - תקרה,
אמה - מעזיבה,
גובהה של עליה - ארבעים אמה,
אמה - כיור,
אמתיים - בית דילפא,
אמה - תקרה,
ואמה - מעזיבה,
ושלש אמות - מעקה,
ואמה - כולה עורב.
רבי יהודה אומר:
לא היה כולה עורב עולה מן המידה,
אלא ארבע אמות - היה מעקה.


(ז) מן המזרח למערב - מאה אמה,

כותל האולם - חמש,
והאולם - אחת עשרה.
כותל ההיכל - שש,
ותוכו - ארבעים אמה,
ואמה - טרקסין,
ועשרים אמה - בית קודשי הקדשים.
כותל ההיכל - שש,
והתא - שש,
וכותל התא - חמש.
מן הצפון לדרום - שבעים אמה,
כותל מסיבה - חמש,
והמסיבה - שלש.
וכותל התא - חמש,
והתא - שש.
וכותל ההיכל - שש,
ותוכו - עשרים אמה.
כותל ההיכל - שש,
והתא - שש,
וכותל התא - חמש.
ובית הורדת המים - שלש אמות,
והכותל - חמש אמות.
והאולם עודף עליו -
חמש עשרה אמה מן הצפון,
וחמש עשרה אמה מן הדרום,
והוא היה נקרא - בית החילפות,
ששם גונזין את הסכינין.
וההיכל צר מאחריו, ורחב מלפניו - דומה לארי,
שנאמר: "הוי אריאל אריאל, קרית חנה דויד" (ישעיהו כט א),
מה הארי - צר מאחריו, ורחב מלפניו,
אף ההיכל - צר מאחריו, ורחב מלפניו.


(א) [ח] *הערה 1: כל העזרה היתה -

אורך - מאה ושמונים ושבע,
על רוחב - מאה ושלשים וחמש.
מן המזרח למערב - מאה ושמונים ושבע.
מקום דריסת רגלי ישראל - אחת עשרה אמה.
מקום דריסת רגלי הכהנים - אחת עשרה אמה.
והמזבח - שלשים ושתים.
ובין האולם ולמזבח - עשרים ושתים אמה.
וההיכל - מאה אמה.
ואחת עשרה אמה - לאחורי בית הכפורת.


(ב) מן הצפון לדרום - מאה ושלשים וחמש.

הכבש והמזבח - ששים ושתים.
מן המזבח לטבעות - שמונה אמות.
מקום הטבעות - עשרים וארבע.
מן הטבעות לשולחנות - ארבע.
מן השולחנות לננסין - ארבע.
מן הננסין לכותל העזרה - שמונה אמות.
והמותר - בין כבש לכותל ומקום הננסין.


(ג) שש לשכות היו בעזרה -

שלש בצפון, ושלש בדרום.
שבדרום - לשכת המלח, לשכת הפרווה, ולשכת המדיחין.
לשכת המלח - שם היו נותנין מלח לקרבן.
לשכת הפרווה - שם היו מולחין עורות הקדשים,
ועל גגה היה בית טבילה - לכוהן גדול ביום הכיפורים.
לשכת המדיחין - שם היו מדיחין קרבי קדשים,
ומשם מסיבה עולה - לגג בית הפרווה.


(ד) שבצפון - לשכת העץ, ולשכת הגזית, ולשכת הגולה.

לשכת העץ -
אמר רבי אליעזר בן יעקב: שכחתי מה היתה משמשת.
אבא שאול אומר: לשכת כוהן גדול היתה אחר שתיהן,
וגג שלשתן - שוה.
לשכת הגולה - שם היה בור הגולה,
והגלגל נתון עליו,
ומשם מספקין מים - לכל העזרה.
לשכת הגזית - שם היתה סנהדרין גדולה של ישראל יושבת, ודנה את הכהונה,
שכל כוהן שנמצא בו פסול -
לובש שחורים, ומתעטף שחורים - ויוצא והולך לו.
ושלא נמצא בו פסול -
לובש לבנים, ומתעטף לבנים - ונכנס ומשמש עם אחיו הכהנים,
ויום טוב היו עושין - שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן,
וכך היו אומרין: "ברוך המקום ברוך הוא, שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן".


הערות

עריכה
  • הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם. הלכה זו הינה פרק נפרד בנוסח הדפוס עם חלוקה למשניות א-ד.

הדף הראשי של משנה מדות ד