רמב"ם הלכות מקואות ו
דפוס עריכה
הלכה א עריכה
כל הכלים המקבלין שהלכו המים עליהן או שנפלו מתוכן הרי אלו שאובין ופוסלין את המקוה והוא שיעשו לקבלה אפילו היו כלים שאין מקבלין טומאה כגון כלי אבנים וכלי אדמה הרי אלו פוסלין:
הלכה ב עריכה
כל כלי שלא נעשה לקבלה אע"פ שהוא מקבל אינו פוסל את המקוה כגון הסלונות שהמים נמשכין מהן אף ע"פ שהן רחבים באמצע ומקבלין אין פוסלין את המקוה בין שהיו של מתכת או של חרס:
הלכה ג עריכה
השוקת שבסלע אינו פוסל את המקוה לפי שאינה כלי אבל כלי שחיברו בסלע פוסל את המקוה אף ע"פ שחיברו בסיד ניקבה מלמטה או מן הצד כשפופרת הנוד כשירה ואינה פוסלת את המקוה:
הלכה ד עריכה
הלוקח כלי גדול כגון חבית גדולה או עריבה גדולה ונקבו נקב המטהרו וקבעו בארץ ועשאהו מקוה ה"ז כשר וכן אם פקק את הנקב בסיד ובבנין אינו פוסל והמים הנקוין בתוכו מקוה כשר סתמו בסיד או בגפסיס עדיין הוא פוסל את המקוה עד שיקבענו בארץ או יבנה ואם הוליכו על גב הארץ ועל גב הסיד ומירח בטיט מן הצדדין הרי זה כשר:
הלכה ה עריכה
המניח טבלא תחת הצינור והרי המים נמשכין על הטבלא ויורדין למקוה אם היה לטבלא דופן הרי זה פוסלת את המקוה ואם לאו אינה פוסלת זקפה תחת הצינור כדי להדיחה אע"פ שיש לה דופן אינה פוסלת שחרי לא עשאה לקבל:
הלכה ו עריכה
החוטט בצינור מקום לקבל בו הצרורות המתגלגלין במים כדי שלא ירדו עם המים אם היה הצינור של עץ וחפר בו כל שהוא פוסל שהרי כל המים שיורדין באין מתוך כלי שנעשה לקבלה ואפילו שקבעו אחר שחקק בו הואיל והיה עליו תורת כלי שהיה תלוש אבל אם קבעו בקרקע ואח"כ חקק בו בית קיבול אינו פוסל ואם היה צינור של חרס אינו פוסל עד שיהיה בחקק כדי לקבל רביעית אף על פי שנתמלא המקום החקוק שבצינור צרורות המתחלחלין בתוכו הרי הוא בפיסולו ואינו כסתום ירד לתוך המקום שחקק עפר או צרורות וסתמו ונכבש הרי זה כשר:
הלכה ז עריכה
הספוג והדלי שהיו בהן שלשת לוגין מים ונפלו למקוה לא פסלוהו שלא אמרו אלא שלשת לוגין שנפלו לא כלי שנפלו בו מים שאובין:
הלכה ח עריכה
השידה והתיבה שבים אין מטבילין בהן אא"כ היו נקובים כשפופרת הנוד ואם היה שק או קופה מטבילין בהן וכן המניח שק או קופה תחת הצינור אין המים הנמשכין מהן פוסלין את המקוה:
הלכה ט עריכה
גיסטרא טמאה שהיא בתוך המקוה ושפתה למעלה מן המים והטביל בה הכלים טהרו מטומאתן אבל כשיגביהם מן המים עד שהן באויר הגיסטרא מתטמא המים שעל גבן מאויר הגיסטרא וחוזר ומטמא אותן וכן מעיין היוצא מתחת התנור הטמא וירד וטבל בתוכו הוא טהור וידיו טמאות מאויר התנור אלא א"כ היו המים למעלה מן התנור כרום ידיו שנמצא כשטבל ידיו למעלה מן התנור שאין כלי חרס מתטהרין במקוה כמו שביארנו:
הלכה י עריכה
חבית מלאה מים שנפלה לים אפילו לים הגדול הטובל שם לא עלתה לו טבילה אי אפשר לג' לוגין שלא יהיו במקום אחד וככר של תרומה שנפל לשם נטמא במים השאובין שהרי המים עומדין שם אבל הנהרות וכיוצא בהן הואיל והם נמשכין ה"ז טובל שם:
הלכה יא עריכה
מים שאובין שהיו בצד המקוה אף ע"פ שהמים נוגעין במי המקוה לא פסלוהו מפני שהן כמקוה סמוך למקוה היו השאובין באמצע פוסלין את המקוה:
הלכה יב עריכה
שתי בריכות זו למעלה מזו וכותל ביניהן והעליונה מלאה מים כשירים והתחתונה מלאה מים שאובין ונקב בכותל שבין העליונה לתחתונה אם יש כנגד הנקב ג' לוגין מים שאובין נפסלה העליונה מפני שהנקב כאילו הוא באמצע העליונה לא בצדה:
הלכה יג עריכה
כמה יהיה בנקב ויהיה בו שלשה לוגין הכל לפי הבריכה אם היתה הבריכה התחתונה מ' סאה צריך שיהיה הנקב אחד מג' מאות וכ' לבריכה היתה כ' סאה צריך להיות הנקב אחד מק"ס לבריכה וצא וחשוב לפי חשבון זה שהסאה ו' קבין והקב ד' לוגין והלוג ו' ביצים:
הלכה יד עריכה
ג' מקואות זה בצד זה בכל אחד מהן כ' סאה מכוונות ואחד מהן שאוב מן הצד וירדו ג' וטבלו שלשתן ונערמו המים מכולן ונתערבו מלמעלה המקואות כשרים והטובלים טהורים שהרי נעשה הכל ס' סאה מהן מ' כשרים זה בצד זה ואין המים השאובים פוסלין מקוה שיש בו ארבעים סאה כמו שביארנו היה השאוב באמצע וירדו וטבלו בהן ונערמו המים ונתערבו המקואות הרי המקואות כשהיו והטובלין טמאין כשהיו שהרי לא נתערבו מ' סאה הכשרין לפי שאינן זה בצד זה שהשאוב מבדיל ביניהן:
הגהה עריכה
לפרק זה אין טקסט מוגה. הנך מוזמן להוסיף אותו לפי השיטה המוסברת בויקיטקסט:רמב"ם.