רי"ף על הש"ס/שבת/דף סד עמוד א
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריאהטקסט קיים בדף הפרק. הוא אינו מוצג כאן בגלל היעדר {{דף רי"ף}} ותגי קטע. אם ברצונכם לתרום לוויקיטקסט אנא הוסיפו אותם במקום המתאים.
גדולה כנגד מנה קטנה לאחר אפילו בחול אסור מ"ט משום קוביא (אסור) הכי אמרינן בגמרא ולא נתפרש יפה בהלכות:
פיסקא מטילין חלשים על הקדשים ביו"ט: כתב הרמב"ם ז"ל בפ"ד מהלכות יו"ט כדי לחבב את המצוה אבל לא על המנות של חול של קדשים של אתמול כיון דהוה אפשר למעבד מאתמול:
מתני' לא ישכור אדם פועלים בשבת: דכתיב ממצוא חפצך ודבר דבר:
ולא יאמר אדם לחברו וכו': בגמרא פריך פשיטא כיון דהוא אסור חברו נמי אסור ומשני הא קמ"ל דלשכור פועלים הוא דלא יאמר אדם לחבירו אבל אומר לו הנראה שתעמוד עמי לערב ומני רבי יהושע בן קרחה היא:
אין מחשיכין על התחום: לקרב עצמו בשבת עד סוף התחום ולהחשיך שם שיהא קרוב למקום הפועלים או לפרדס להביא פירות ואוקימנא בגמרא פירות המחוברים שכיון שאסור לקצצן בשבת אסור להחשיך עליהן אבל פירות תלושין כיון שאם יש שם מחיצות מביא מותר להחשיך עליהן ואף זה לא נתפרש יפה בהלכות ואפשר שסמך לו על מה שכתב לקמן ההיא ברייתא דמחשיכין על התחום להביא בהמה וטעמא דמילתא כיון שאם יש שם מחיצות מביא:
אבל מחשיך הוא לשמור: להיות קרוב לצאת ולשמור פירותיו שהרי שמירת פירות מותרת בשבת:
ומביא פירות בידו: אפילו מחוברין דהואיל ועיקר מחשבתו לא היתה לכך:
כלל אמר אבא שאול: נותן היה כלל בדבר זה להוסיף דברים אחרים כיוצא בזה ובגמרא מפרש לאיתויי מאי:
כל שאני זכאי באמירתו: שאני רשאי לאומרו לחברי או לנכרי בשבת לעשות אותו במוצאי שבת רשאי להחשיך עליו:
גמ' הנראה: בעיניך שתוכל לעמוד עמי בערב כשתחשך ושניהם יודעים שעל מנת לשוכרו לפעולתו הוא מזהירו ואפ"ה כיון דלא מפרש לה בהדיא שרי כדמפרש ואזיל דבור אסור הרהור מותר:
פוסקין צדקה לעניים בשבת: תמהני אמאי שרי דהתנן [ביצה דף לו ב] אין מקדישין ומצאתי בשם רבינו חננאל ז"ל שלא אסרו אלא להקדיש כלי ידוע משום דמחזי כמקח וממכר אבל לא אסרו לחייב אדם עצמו לגבוה בדבורו. ועדיין אין נוח לי דהא אין מעריכין לאו כלי ידוע הוא ואפ"ה אסור:
הולכין לבתי כנסיות וכו': שאפילו ללכת ולהתקבץ שם שרי ולא לבתי כנסיות של ישראל בלבד שרי אלא אפי' לטרטיאות ולקרקסיאות של נכרי נמי שרי ואפילו שדוכים וקיומים דמתחזיא טפי כדרך חול נמי שרי:
חשבונות של מה לך: שאין צורך בהן כגון הרוצה לבנות בנין זה כך וכך יש להוציא כלומר מה לך ולחשבונות הללו:
של מה בכך: אע"פ שכבר היו לצורך אלא שעבר כגון כך וכך הוצאתי בבנין זה:
חשבונות שעברו: לקמן מוקי לה דלא עברו לגמרי שעדיין יש שכר פועלים עליו:
כך וכך פועלים הוצאתי על שדה זו: אלמא חשבונות שעברו מותר לחשבן בשבת ולעיל קתני חשבונות [שעברו] אסור לחשבן בשבת:
תקשי לך היא גופה: ברייתא קמייתא רישא קתני חשבונות שעברו אסורין וסיפא קתני של מה בכך מותרין דהיינו שעברו:
הא דאיכא אגרא דאגירי גבי': כדפרשינן לעיל שעדיין יש שכר הפועלים עליו:
צלף: אילן גדול בעל ענפין הרבה ושלשה מיני אוכל יש בפירותיו אביונות וקפריסין ולולבין:
מותר לאדם לומר לחברו לכרך פלוני אני הולך למחר: פי' ואפילו אמר ליה לך עמי שרי:
שאם יש שם בורגנין: משבעים אמה לשבעים אמה:
הולך אפילו בשבת: שהכל חשוב כעיר אחת כדאמרי' בעירובין [דף נה א] וכיון דדבר הוא שיש בו היתר תקנה בשבת מותר לאומרו אפילו במקום שאין בו היתר:
ואף ע"ג דלא אבדיל: בתמיה מביא פירות ביד וקוצצן מן המחובר:
בין הגתות שנו: דאיכא כוס בשדה:
המבדיל בין קדש לחול: להיכרא בעלמא ללות את המלך:
ועבדינן צורכין: ואחר כך מברכין על הכוס ברכה גמורה דהבדלה וכ"ש דאי אבדיל בתפלה
רש"י (ליקוטים)
המאור הקטן
השגות הראב"ד
מלחמות ה' (לרמב"ן)
שלטי הגיבורים
חידושי אנשי שם
הגהות והערות
עין משפט
הגהות הב"ח
הגהות הב"ח על הרי"ף (בעל ה"בית חדש" על הטור)
הגהות חו"י
הגהות חו"י על הרי"ף (חוות יאיר)
הגהות מא"י
הגהות מא"י על הרי"ף (מעשה אילפס)