רי"ף על הש"ס/שבת/דף מב עמוד א

הלכות רב אלפס

הטקסט קיים בדף הפרק. הוא אינו מוצג כאן בגלל היעדר {{דף רי"ף}} ותגי קטע. אם ברצונכם לתרום לוויקיטקסט אנא הוסיפו אותם במקום המתאים.

רבנו ניסים (הר"ן)

וללבשן בו ביום:

מיום הכפורים לשבת: כגון אם חל יום הכפורים להיות בערב שבת:

קריבין ביום הכפורים: שחל להיות במוצאי שבת:

גמ' בשני בני אדם: שמקפלין אותם מישבין את קמטיהם ונראין כמתקנין אותן:

ישנים: קפולם מתקנן יותר מן החדשים שהחדשים קשין מאיליהן ואין ממהרים לקמוט:

צבועים: קפולם מתקנן יותר מלבנים:

יש לו להחליף: בגדים אחרים היום אינו מקפל:

יש לו להחליף: מי שיש לו בגדים לבד מאותן שלובש בחול יחליפם בשבת:

ישלשל בגדיו: כלפי מטה שיראו ארוכים והוא מדת עשירים שיושבין בביתם ואינן צריכים לסלק בגדיהן מן הארץ בשביל מלאכה וכבוד שבת הוא:

מכבדותי: שמכבדין בעליהן:

מנין לשנוי בגדים מן התורה: שהוא דרך כבוד לפני המקום:

דכתיב: ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את הדשן. הזקיקו הכתוב ללבוש בגדים אחרים פחותים בשעת הוצאת הדשן שאינה עבודה חשובה כדי שלא ימאסו הבגדים החשובין שיעבוד בהן עבודת אכילה ושתיה כגון קטור ונסוך:

ותנא דבי רבי ישמעאל: בדרשא דהאי קרא:

בגדים שבשל בהם קדרה לרבו: דומיא דהוצאת הדשן:

אל ימזוג בהן כוס לרבו: לפיכך הוצרך ללבוש בגדים פחותים:

רבב: שומן וחלב:

חייב מיתה: שצריך להיות הגון וחשוב לכבוד תורתו:

למשניאי: המשניאים אותי לפני הבריות והבריות אומרות אוי להן ללומדי תורה שהן מאוסין ומגונין נמצא זה משניא התורה:

רבד איתמר: רבד דם יבש כדאמרינן [דף קכט א] ריבדא דכוסילתא:

הא בגלימא: שהוא מלבוש עליון צריך להזהר אפילו מדם יבש שמא יראה ככתם נדה ויבא לידי חשד. אבל במלבושו שהוא מלבוש תחתון לא דאמרי' אפשר דלא הוה ליה טלית אחרת וגרידה ודם מאכולת הוא:

ואפילו במסכת כלה: דלא רגילי בה אינשי וזה נתן לבו וגרסה. מסכת כלה ברייתא היא כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה:

שבני עירו מצווין לעשות מלאכתו: בסמוך מוכחי לה:

למטרח ליה בריפתיה: דבר שאין יכול הוא לטרוח בו וחייו תלויין בו:

שאין תוכו כברו: שאין כונתו טובה כדבריו:

חבל על דלית ליה ביתא: אוי למי שאין לו בית ועושה פתח שיגע לריק ודומה לו מי שאין בידו יראת שמים שהיא כבית ועושה השער שהוא החכמה:

תרתי גיהנם: הטורח והעונש אם לא היו נוהגין כשורה:

אי במסכתא באתריה: אם יודע להשיב במסכתא שהוא עוסק בה ממנין אותו פרנס באתריה:

ואי בכולי תלמודא: דקאי בהאי מסכתא ומהדר במסכתא אחריתי:

דלא ליפסע פסיעה גסה: יותר מאמה פסיעה בינונית אמה:

בקידושא דבי שמשי: כששותה יין של קדוש היום בלילי שבתות:

מהו לאכול אדמה: ארזילה מי גזרינן משום שחיקת רפואה או לא:

שהיא מלקה: מביאה לידי חולי: