רי"ף על הש"ס/עירובין/דף כא עמוד א

צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

הלכות רב אלפס

ויאסור עליכם ר' יהודה אומר בלשון אחרת מהרו ועשו צרכיכם במבוי עד שלא יוציא ויאסור עליכם פירו' צדוקי זה נתן רשות לבני מבוי וצריכין הן בני מבוי להוציא כליהם להחזיק במבוי קודם שיוצי' הצדוקי כליו למבוי ויבטל נתינתו כדתנן מי שנתן רשותו והוציא בין בשוגג בין במזיד הרי זה אוסר עליו דברי ר"מ וכו' לפיכך אמר להם אביו של רבן גמליאל מהרו והוציאו כל הכלים למבוי עד שלא יוציא ויאסור עליכם:

גמ' תניא ישראל מומר משמר שבתו בשוק מבטל רשות פירוש אף על פי שהוא מחלל את השבת בסתר ושאינו משמר שבתו בשוק אינו מבטל רשות דהוה לי' כעכו"ם מפני שאמרו ישראל נותן רשות ומבטל רשות ובעכו"ם עד שישכור כיצד אומר לו רשותי קנויה לך ורשותי מבוטל' לך קנה וא"צ לזכות:

מתני' אנשי חצר ששכח אחד מהן ולא עירב ביתו אסור מלהכני' ומלהוציא לו ולהם ושלהם מותרין לו ולהם נתנו לו רשותן הוא מותר והם אסורין היו שנים אוסרין זה על זה שאחד נותן רשות ונוטל רשות ושנים נותנין רשות ואין נוטלין רשות:

גמ' ביתו הוא דאסור אבל חצרו שרי ה"ד אי דלא בטיל חצרו אמאי שרי ואי בטיל ביתו אמאי אסור לא צריכא דבטיל רשות חצרו וקסברי רבנן המבטל רשות חצרו אין מבטל רשות ביתו:

ושלהן מותרין לו ולהם מאי טעמא משו' דהוי אורח לגבייהו:

נתנו לו רשותן הוא מותר והם אסורין:

ואמאי ניהוי אורחי' לגבי' חד לגבי חמשה הוי אורח חמשה לגבי חד לא הוו אורחים:

היו שנים אוסרין זה על זה וכו':

פירוש היו שנים ששכחו ולא עירבו עם בני החצר אע"פ שנתנו להם בני חצר רשותן אינן מותרין להכניס ולהוציא דכיון ששניהם לא עירבו אוסרין זה על זה פשיטא לא צריכא דהדר הד מינייהו ובטיל ליה לחבריה מהו דתימא לישתרי קמ"ל כיון דבעידנא דבטיל ליה לההוא לא הוה ליה שריותא בחצר לא מישתרי :

 

רבנו יהונתן מלוניל

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

רבנו יהונתן על הרי"ף