רי"ף על הש"ס/עבודה זרה/דף כב עמוד ב
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריאהלכות רב אלפס
ליה כולהו ההוא גברא דאיערבא ליה חביתא דסתם יינן בחמריה אתא לקמיה דרב חסדא אמר ליה זיל שקול ארבעה זוזי דמי הביתא ושדי בנהרא ואידך תשתרי לך בהנאה:
מתני' כיצד מבטלה קירסם וזירד ונטל ממנה מקל או שרביט אפי' עלה הרי זו בטילה שפייה לצרכה אסורה שלא לצרכה מותרת:
גמ' ואותן שפיים מה תהא עליהן פליגי בה רב הונא ורב חייא בר רב חד אמר מותרין וחד אמר אסורין תניא כמ"ד מותרין עובד כוכבים ששיפה עבודת כוכבים לצורכו היא ושפאיה מותרין לצורכה היא אסורה ושפאיה מותרין וישראל ששיפה עבודת כוכבים בין לצורכה בין לצורכו בין היא בין שפאיה אסורין איתמר עבודת כוכבים שנשתברה מאי ליה אמר
רבנו ניסים (הר"ן)
נתיישבתי בדבר: וגרסינן בירושלמי בפרק שלישי דערלה דתנן התם בגד שצבעו בקליפי ערלה ידלק נתערב באחרים כולם ידלקו וכו' אמר ר' חגי כד נחית מן האלפא שמעית קליה דרבי יעקב מתני בגד שצבעו בקליפי ערלה ידלק ותנינן נטל ממנה כרכר וארג בו את הבגד אסור בהנאה ותנינן יין נסך שנפל לבור כולו אסור בהנאה ותנינן רבן שמעון בן גמליאל אומר ימכר כולו לעובדי כוכבים חוץ מדמי יין נסך שבו אמר ר' יעקב בר אחא חגי קשיתא חגי קיימא מאי כדון תמן אין דרך בני אדם ליקח יין מן העובדי כוכבים ברם הכא דרך בני אדם ליקח בגד מן העובד כוכבים כלומר וחיישינן שמא ימכרנו לישראל ולפי זה הא דתנן התם תבשיל שבשלו בקליפי ערלה ידלק ולא אמרינן ימכר חוץ מדמי איסור שבו היינו דוקא בתבשיל שנאכל כמות שהוא חי שנקח מן העובד כוכבים הא בשאר המבושלים לא ידלק אלא ימכר כרשב"ג ויש מביאין ראיה מכאן דר' אליעזר לא התיר את הפת בהולכת הנאה לים המלח כל שהיא בעיניה ולא נתערבה דאם איתא ליקשי להו התם בירושלמי בגד שצבעו בקליפי ערלה אמאי ידליק יוליך הנאה לים המלח ואמרי' נמי בפ' כל שעה (דף כז א) קערות כוסות וצלוחיות אסירי ומדאמרינן הכי סתמא משמע דלית להו תקנתא ואמאי נהי דלא סגיא להו תקנתו של רשב"ג לפי שהן נקחין מן העובדי כוכבים נתקן לה בתקנתו של ר"א ובעלי מחלוקתם דוחים לה כי משום דתקנתו של ר"א לא שייכא אלא באיסורי עבודת כוכבים לפי שהוא תופס דמיו ואע"פ שהוא עצמו אסור מ"מ נראה כאילו האסור נטל מכאן וחל בתמורתו דסגי בדרבנן אבל בשאר איסורין כיון שאין תופסין דמיהן וכי מפני שהוא רוצה ליזוק בנכסיו והוליכן לים המלח יהא היתר לדברים האסורין ויפה אמרו אבל לפי מה שכתבתי אין צורך לכך דכיון דבפת בלבד התירו משום דאיסור עצים שבו קליש מנין לן להתיר באיסור צביעה דהוי כאילו נתערב שם גופו של איסור דהכי מוכח בפרק הגוזל קמא (דף קא א) דאמרינן התם רבא רמי תנן בגד שצבעו בקליפי ערלה ידלק אלמא חזותא מילתא היא ורמינהו רביעית דם שנבלעה בכסות אם מתכבסת הכסות ויוצא ממנה רביעית דם טמאה ואם לאו טהורה ומשני מקולי רביעית שאנו כאן בדם תבוסה דרבנן אלמא דגבי ערלה אנו רואין הצבע כאילו ממשו של איסור מעורב בבגד והוה ליה כיין ביין דמיתסר לפי מה שכתבתי למעלה וההיא דקערות כוסות וצלוחיות דאסירי דפרק כל שעה (דף כז א) לא קשיא מידי דהתם לאו בהכי עסקינן אלא לומר דיש שבח עצים בהם ולא הוי זה וזה גורם [אלא כולו איסור] וכן נמי הא דתנן התם בפ"ג דערלה תבשיל שבשלו בקליפי ערלה ידלק נתערב באחרים יעלו באחד ומאתים לא קשיא דהתם אגב גררא דהנהו מתניתין דלעיל נקטיה לומר דאע"ג דר"מ פליג אדרבנן בבגד שצבעו בקליפי ערלה ובצובע מלא הסיט בקליפי ערלה דאמר ר"מ שאין מתבטלין מודה הוא בתבשיל שבשלו בקליפי ערלה ובפת דיעלו. והרב ר' יונה ז"ל מחמיר עוד ואומר דלא אמר ר"א יוליך הנאה לים המלח אפילו בתערובות חבית בחבית כל שהוא מאיסורי תורה ומוכח לה מדאמר התם גבי בגד שצבעו בקליפי ערלה וגבי חבילי תלתן של כלאי הכרם שכולן ידלקו ואמאי יוליך הנאה לים המלח אלא ש"מ שלא התיר ר"א באיסורי תורה אפילו בתערובות חבית בחבית כל שהאיסור מן התורה ובודאי שלדברי מי שאומר שאין תקנתו של ר"א משמשת אלא בעבודת כוכבים שהיא תופסת את דמיה אין כאן ראיה כלל ואפילו למי שאינו סובר כן מהנהו לא איריא דהתם בפלוגתייהו דר"מ ורבנן איירי אם הם מתבטלים אם לאו אבל אין ה"נ שאפשר לתקנן ואע"פ שדקדקו בירושלמי דמדפסיק ותני ברישא ידלק דמשמע דלית ביה תקנתא אין לדקדק מפלוגתייהו דר"מ ורבנן דעסקי ואתו אם עולין אם לאו שלא תהא להם תקנה בדרבי אליעזר כל שנתערבו ומ"מ דעתי נוטה לדברי האומר שאין מתקנין בתקנתו של ר"א אלא איסור עבודת כוכבים מפני שתופסין דמיהן אע"פ שרבינו שמואל רומרוגי ז"ל [הוא רשב"ם וסברת האשר"י כדעת הר"ן דלא כהרשב"ם] חולק ואומר דה"ה לשאר איסורי הנאה כגון ערלה וכלאי הכרם לר"א נמי יוליך הנאה לים המלח דליכא למימר דשאני עבודת כוכבים שתופסת דמיה דהא מ"מ היא אסורה לעולם ואפ"ה שרי ר"א וממנה אתה דן לשאר איסורין ור"א רבותא קמ"ל דאפילו באיסורי עבודת כוכבים דחמירי יוליך הנאה לים המלח לא נתחוורו לי דבריו מפני שיש להשיב ולומר דודאי ר"א לא שרי הכי אלא במה שאין גופו אסור מה"ת או מפני שאין שם גופו של איסור כפת שנאפה בעצי אשרה או שנתבטל מן הדין כחבית בחבית דאע"ג דאכתי מתסרי מדרבנן כיון דעבודת כוכבים תופסת דמיה הקלו שיהא אותו איסור קל ניתק משם כיון דאיכא למימר שהוא חל על תמורתו מתוך שאיסור עבודת כוכבים תופסת דמיה אבל בשאר איסורין אין לנו ומ"מ הדבר ברור שתקנתו של רבן שמעון בן גמליאל דהיינו ימכר כולו מהניא בשאר איסורין כי היכי דמהניא בעבודת כוכבים דליכא לאיפלוגי בינייהו והרי בגמרת ירושלמי הקשו גבי בגד שצבעו בקליפי ערלה אמאי לא אמרינן ימכר כולו אבל יש כאן מקום ספק מאחר שהעלינו בגמרא דלא סמכינן בדרשב"ג ביין נסך אלא חבית בחבית אבל לא יין ביין אע"ג דבסתם יינן סמכינן עליה אפילו יין ביין יש לספק שאר איסורין שבתורה למי דומין ודעת הראשונים ז"ל דלסתם יינן מדמינן להו מפני שלא מצינו צד חמור לכל האיסורין יותר מסתם יינן אדרבה מצינו בהם צד הקל שאין אוסרין במשהו כמוהו ובפרק כל שעה נמי מדחי תלמודא דליכא לאקולי בסתם יינן יותר משאר איסורין משום דכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון הלכך בכל האיסורין אפילו דומיא דיין ביין אמרינן דימכר חוץ מדמי איסור שבו וחוכך הייתי להחמיר ולומר דלא שרינן הכי אלא בשנתבטל כדינו מן התורה דרשב"ג אהאי גוונא קאי דת"ק אמר יין נסך שנפל לבור כולו אסור בהנאה לומר שאוסר בכל שהוא ולית ליה תקנתא בימכר ורשב"ג פליג בכי האי גוונא ואמר ימכר ולפיכך כיון שאין התירו של רשב"ג רווח דהא ת"ק פליג ביה ואנן נמי לא סמכינן עליה ביין נסך ביין ביין קרוב היה הדבר לומר דאיהו נמי לא אמר אלא בשנתבטל כדינו מן התורה אבל כל שלא נתבטל לא אבל מכיון שהקשו בירושלמי עלה דמתני' דתנן בגד שצבעו בקליפי ערלה ידלק אמאי לא אמרינן ימכר כולו חוץ מדמי איסור שבו משמע דרשב"ג אפילו בשלא נתבטל הוא אומר כן ואנן נמי סמכינן עליה בסתם יינן ושאר איסורין שבתורה לפי הסברא שכתבנו אפילו בכי האי גוונא:
ההוא גברא דאיתערבא ליה חביתא דאיסורא בחמריה: כך היא הגירסא בספרים שלנו ולפי מה שהעליתי למעלה מתוקמא בחבית בחבית אפילו ביי"נ ולא ביין ביין אפילו בסתם יינן אבל הרב אלפסי ז"ל הוסיף דאיתערבא ליה חבית דסתם יינן בחמריה נראה שהוא סובר דביין ביין מתוקמא מדקאמר בחמריה ולא אמר ביני דני לפיכך הוצרך להעמידה בסתם יינן לפי שנראה שהוא סובר דקיימא לן כתקנתו של ר"א כדקיימא לן כתקנתו של רשב"ג דסתם יינן אפילו יין ביין וביין נסך דוקא חבית בחבית וכן הם דברי הר"ם במז"ל בפ"י מהל' מאכלות אסורות ומדאמרינן אידך תשתרי לך בהנאה מוכח בהדיא דיוליך הנאה לא מהניא אלא להתיר הנאה אבל לא להתיר אכילה ודבר פשוט הוא:
מתני' כיצד מבטלה קרסם: קסמים יבשין שבאילן נטל לצרכו לשרוף:
זרד: זרדין לחין שבה:
לצרכה: ליפותה:
גמ' אותן שפאין: כששפה לצרכה ולא בטלה מה תהא עליהן שפאין מי בטלי או לא:
וישראל ששפה וכו': לפי שאין ישראל מבטל עבודת כוכבים:
איתמר עבודת כוכבים שנשתברה מאליה וכו': מעיקרא אוקימנא הך פלוגתא בגמרא בשברי שברים דרב ס"ל דאע"פ שנשתברו שבריה לשברים צריכה לבטל כל קיסם [וקיסם] ושמואל ס"ל דבכי האי גוונא אין עבודת כוכבים צריכה לבטלה אלא דרך גדילתה כשהיא קיימת כגון
רש"י (ליקוטים)
המאור הגדול
השגות הראב"ד
מלחמות ה' (לרמב"ן)
שלטי הגיבורים
חידושי אנשי שם
הגהות והערות
עין משפט
הגהות הב"ח
הגהות הב"ח על הרי"ף (בעל ה"בית חדש" על הטור)
הגהות חו"י
הגהות חו"י על הרי"ף (חוות יאיר)
הגהות מא"י
הגהות מא"י על הרי"ף (מעשה אילפס)