רי"ף על הש"ס/סנהדרין/דף יג עמוד א

צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

הלכות רב אלפס

הנחילו את בניו הא כיצד יום לתחלת דין ולילה לגמר דין:

מתני' דיני ממונות גומרין בו ביום בין לזכות בין לחובה דיני נפשות גומרין בו ביום לזכות וביום שלאחריו לחובה לפיכך אין דנין לא בערב שבת ולא בעיו"ט:

גמ' ירושלמי (בפירקין הל"ו ובכתובות פ"א הל"א) אסור לדון דיני ממונות בע"ש והא מתני' פליגא אין דנין דיני נפשות לא בערב שבת דיני נפשות הוא דלא דייני בערב שבת הא דיני ממונות דייני אמרי כאן להלכה כאן לדברי תורה.

ירושלמי תני העד אינו מלמד לא זכות ולא חובה מנין שנאמר במדבר לה ועד אחד לא יענה בנפש למות (בירושלמי שלפנינו ליתא בבא זו אך איתא בש"ס דילן כאן דף ל"ד ור"ל אחד מן התלמידים דאין עונה לחובה ע"ש) ומנין אפי' אחד שנא' אחד לא יענה ומנין הוא בעצמו לא יענה שנאמר לא יענה בנפש למות:

אמר רב יהודה שלשה שנכנסו לבקר את החולה רצו כותבין רצו עושין דין שנים כותבין ואין עושין דין אמר רב חסדא לא שנו אלא ביום אבל בלילה כותבין ואין עושין דין דהוו להו עדים ואין עד נעשה דיין וסומא באחת מעיניו כשר לדון דיני ממונות דאמרינן ההוא סומא באחת מעיניו דהוה בשיבבותיה דרבי יוחנן דהוה

 

נימוקי יוסף

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נימוקי יוסף על הרי"ף