רי"ף על הש"ס/נדרים/דף ד עמוד ב

צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

(נדרים טו, ב) האומר לאשתו: "קונם שאיני משמשך", הרי זה בלא יחל דברו וכו':

והא משועבד לה מן התורה, דכתיב: "שארה כסותה ועונתה לא יגרע"? באומר: "הנאת תשמישך עלי", והא לא ניחא ליה בתשמיש, דאמר רב כהנא: "הנאת תשמישי עליך", כופין אותה ומשמשתו, דשעבודי משעבדא ליה; "הנאת תשמישך עלי", אסור, דאין מאכילין לאדם דבר האסור לו.


מתניתין

"קרבן לא אוכל לך", "הקרבן שאוכל לך", "לא קרבן לא אוכל לך", מותר. (נדרים טז, א) "שבועה לא אוכל לך", "השבועה שאוכל לך", "לא שבועה לא אוכל לך", אסור.


גמרא

מכלל ד"השבועה שאוכל", דלא אכילנא משמע. ורמינהי, שבועות שתים שהן ארבע: "שאוכל" ו"שלא אוכל", "שאכלתי" ו"שלא אכלתי". מדקאמר "שלא אוכל", מכלל ד"שאוכל" דאכילנא משמע!
אמר אביי: "שאוכל", שתי לשונות במשמע. היו מסרבין בו לאכול ואמר: "לא אכילנא", ותו "שבועה שאוכל", דלא אכילנא משמע.
רב אשי אמר: "שאוכל" דנדרים, "שאי אוכל" קתני. אם כן, מאי למימרא? מהו דתימא לישנא הוא דאתקל ליה, קא משמע לן.


מתניתין

זה חומר בשבועות מבנדרים. וחומר בנדרים מבשבועות כיצד? אמר: "קונם [סוכה שאני עושה]", "לולב שאני נוטל", "תפילין שאני מניח", בנדרים אסור. בשבועות מותר, שאין נשבעין לעבור על המצוות.


גמרא

 

נימוקי יוסף

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נימוקי יוסף על הרי"ף  

הלכות נדרים לרמב"ן

הלכות נדרים (רמב"ן)

ריטב"א

פירוש הריטב"א להלכות נדרים