רי"ף על הש"ס/יבמות/דף לח עמוד ב

הלכות רב אלפס

שתגדיל ותחלוץ ולרבי אליעזר מלמדין את הקטנה שתמאן בו ומיבם לה לחרשת וכן הלכתא:

מתני' מי שהיה נשוי שתי יתומות קטנות ומת ובא היבם על הראשונה וחזר ובא על השניה או שבא אחיו על השניה לא פסל את הראשונה וכן שתי חרשות:

קטנה וחרשה ובא על הקטנה וחזר ובא על החרשת או שבא אחיו על החרשת פסל את הקטנה בא היבם על החרשת וחזר ובא על הקטנה או שבא אחיו על הקטנה פסל את החרשת פקחת וחרשת בא יבם על הפקחת וחזר ובא על החרשת או שבא אחיו על החרשת לא פסל את הפקחת בא יבם על החרשת וחזר ובא על הפקחת או שבא אחיו על הפקחת פסל את החרשת גדולה וקטנה בא יבם על הגדולה וחזר ובא על הקטנה או שבא אחיו על הקטנה לא פסל את הגדולה בא יבם על הקטנה וחזר ובא על הגדולה או שבא אחיו על הגדולה פסל את הקטנה ר' אליעזר אומר בכולן מלמדין את הקטנה שתמאן בו:

גמ' אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' אליעזר וכן אמר ר' אלעזר הלכה כר' אליעזר:

מתני' יבם קטן שבא על יבמה קטנה יגדלו זה עם זה בא על יבמה גדולה תגדלנו היבמה שאמרה בתוך שלשים יום לא נבעלתי כופין אותו שיחלוץ לאחר שלשים יום מבקשין ממנו שיחלוץ ובזמן שהוא מודה אפילו לאחר שנים עשר חדש כופין אותו שיחלוץ לה הנודרת הנאה מיבמה בחיי בעלה כופין אותו שיחלוץ לה לאחר מיתת בעלה מבקשין ממנו שיחלוץ לה ואם נתכוונה לכן אפילו בחיי בעלה מבקשין ממנו שיחלוץ לה:

גמ' ועד שכופין אותו לחלוץ נכפייה ליבם אמר רב כשגיטה יוצא מתחת ידה שכיון שנתן לה גט קודם בעילה פסלה על ידי עצמו תניא יבמה שאמרה בתוך שלשים יום לא נבעלתי בין שהוא אומר בעלתי ובין שהוא אומר לא בעלתי כופין אותו שיחלוץ לה לאחר שלשים יום מבקשים ממנו שיחלוץ לה היא אומרת נבעלתי והוא אומר לא בעלתי הרי זו יוצאה בגט הוא אומר בעלתי והיא אומרת לא נבעלתי אף על פי שחזר ואמר לא בעלתי צריכה גט וחליצה