רי"ף על הש"ס/יבמות/דף יט עמוד ב
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריאגמ' כהן הדיוט לא ישא את האילונית וכו' מ"ט משום פריה ורביה לא שנא כהן ולא שנא ישראל אלא משום דקא בעי למיתני ר' יהודה אומר אע"פ שיש לו אשה ובנים לא ישאנה שהיא זונה האמורה בתורה דאזונה כהנים הוא דמיפקדי אבל ישראל לא מיפקדי משום הכי תנא רישא כהן תניא ר' אלעזר אומר פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה אמר רב עמרם אין הלכה כר"א:
מתני' לא יבטל אדם מפריה ורביה אלא אם כן יש לו בנים ב"ש אומרים שני זכרים וב"ה אומרים זכר ונקבה שנאמר (בראשית, ב) זכר ונקבה בראם:
נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה אינו רשאי ליבטל גירשה מותרת להנשא לאחר ורשאי השני לשהות עמה עשר שנים ואם הפילה מונה משעה שהפילה:
גמ' אמר רב נחמן אמר שמואל אע"פ שיש לו לאדם כמה בנים אסור לעמוד בלא אשה שנא' (שם ב) לא טוב היות האדם לבדו:
איתמר היו לו בנים בכותיותו ונתגייר רבי יוחנן אמר קיים פריה ורביה ריש לקיש אמר לא קיים פריה ורביה היו לו בנים בכותיותו ונתגייר ר' יוחנן אמר אין לו בכור לנחלה ור"ל אמר יש בכור לנחלה והילכתא כר' יוחנן א"ר אבא הכל מודים בעבד שאין לו חייס שנאמר (בראשית, כב) שבו לכם פה עם החמור עם הדומה לחמור איתמר היו לו בנים ומתו רב הונא אמר קיים מצות פריה ורביה ור' יוחנן אמר לא קיים מצות פריה ורביה רב הונא אמר קיים מצות פריה ורביה משום דרב אסי דאמר אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף והא הוה ליה ורבי יוחנן אמר לא קיים מצות פריה ורביה לשבת יצרה בעינן והא ליכא מיתיבי בני בנים הרי הן כבנים מת אחד מהן או שנמצא סריס לא קיים מצות פריה ורביה תיובתיה דרב הונא תיובתא:
בני בנים הרי הן כבנים סבר אביי למימר הני מילי ברא לברא וברתא לברתא וכ"ש ברא לברתא אבל ברתא לברא לא אמר ליה רבא לשבת יצרה בעינן והא איכא דכולי עלמא מיהא תרי מחד לא וכן הלכה:
תני רבי יהושע נשא אשה בילדותו ישא אשה בזקנותו היו לו בנים בילדותו יהיו לו בזקנותו שנאמר קהלת יא בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך אמר רב מתנה הלכה כדברי ר' יהושע והא מילתא דרבנן היא אבל דאורייתא כיון שיש לו זכר ונקבה קיים מצות פריה ורביה אמר ריב"ל כל היודע באשתו שהיא יראת שמים ואינו פוקדה נקרא חוטא שנאמר (איוב, ה) וידעת כי שלום אהלך וגו' ואמר ריב"ל חייב אדם לפקוד את אשתו בשעה שהוא יוצא לדרך שנא' וידעת כי שלום אהלך וגו' ואמר רב יוסף לא נצרכה אלא סמוך לווסתה ואף על גב דאמרו רבנן חייב אדם לפרוש מאשתו סמוך לווסתה וכמה א"ר עונה והני מילי לדבר הרשות אבל לדבר מצוה מיטריד:
תנו רבנן האוהב את אשתו כגופו והמכבדה יותר מגופו והמדריך בניו ובנותיו בדרך ישרה והמשיאן סמוך לפירקן עליו הכתוב אומר וידעת כי שלום אהלך וגו' תנו רבנן האוהב את שכיניו והמקרב את קרוביו והנושא את בת אחותו והמלוה סלע לעני בשעת דחקו עליו הכתוב אומר (ישעיה, נח) אז תקרא וה' יענה:
אמר (ושם אי' רבא כו' מצוה לגרשה) רב אשה רעה חייב לגרשה שנאמר (משלי, כב) גרש לץ ויצא מדון:
נשא אשה ושהה עמה עשר שנים וכו' תנו רבנן נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה אינו רשאי ליבטל
נימוקי יוסף
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
רש"י (ליקוטים)
המאור הגדול
השגות הראב"ד
מלחמות ה' (לרמב"ן)
שלטי הגיבורים
חידושי אנשי שם
הגהות והערות
עין משפט
הגהות הב"ח
הגהות הב"ח על הרי"ף (בעל ה"בית חדש" על הטור)
הגהות חו"י
הגהות חו"י על הרי"ף (חוות יאיר)
הגהות מא"י
הגהות מא"י על הרי"ף (מעשה אילפס)