רי"ף על הש"ס/יבמות/דף ב עמוד ב
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריאהלכות רב אלפס
כעריות מותיב (בגמ' איתא רב אשי כו' ) רב יוסף נכנסה עמו לסתר או לחורבה ושהתה עמו כדי טומאה אסורה לבעלה ואסורה לאכול בתרומה ואם מת חולצת ולא מתיבמת א"ל אמינא לך אנא סוטה ודאי ואת אמרת לי סוטה ספק תניא רכי יוסי בן כיפר אומר משום רבי אליעזר בן עזריה המחזיר גרושתו מן הנשואין אסורה מן האירוסין מותרת שנאמר (דברים, כד) אחרי אשר הוטמאה וחכמים אומרים אחד זה ואחד זה אסורה אלא מה אני מקיים אחרי אשר הוטמאה לרבות סוטה שנסתרה וקי"ל כרבנן דאמרי בין מן הנשואין בין מן האירוסין אסורה ואם החזירה הולד כשר דכתיב שם כי תועבה היא היא תועבה ואין בניה תועבין והני מילי ישראל אבל כהן הולד חלל ואפילו לא נתארסה וגרושה שזינתה לאחר שנתגרשה מותרת לחזור לבעלה מאי טעמא הויה ואישות כתיבה בה:
ואי אתה יכול לומר בחמותו וכו':
תני רב ביבי קמיה דרב נחמן שלש נשים משמשות במוך ואלו הן קטנה מעוברת ומניקה קטנה שמא תתעבר ושמא תמות מניקה שמא תגמול את בנה וימות מעוברת שמא יעשה עוברה סנדל ואי זו היא קטנה מבת אחת עשרה שנה ויום אחד ועד שתים עשרה שנה ויום אחד פחות מכן או יותר על כן משמשת כדרכה והולכת דברי ר"מ וחכמים אומרים זו וזו משמשות כדרכן והולכות ומן השמים ירחמו שנאמר תהלים קטז שומר פתאים ה' מדקאמר שמא תתעבר ושמא תמות מכלל דאיכא קטנה דמיעברה ולא מתה א"כ מצינו חמותו ממאנת ותנן אי אתה יכול לומר בחמותו ובאם חמיו שנמצאו אילונית או שמיאנו ופריק רב ספרא בנים הרי הן כסימנין כלומר קטנה שילדה כנערה שהביאה סימנין דמיא ואינה ממאנת ואיכא דאמרי אמר רב ספרא בנים עדיפי מסימנין למאי נפקא מינה אפי' לר' יהודה דאמר עד שירבה השחור על הלבן בבנים מודה ורב זביד אמר אין בנים בלא סימנין ונבדוק חיישינן שמא נשרו ואפילו למאן דאמר אין חוששין משום צער לידה חוששין:
נימוקי יוסף
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
רש"י (ליקוטים)
המאור הגדול
השגות הראב"ד
מלחמות ה' (לרמב"ן)
שלטי הגיבורים
חידושי אנשי שם
הגהות והערות
עין משפט
הגהות הב"ח
הגהות הב"ח על הרי"ף (בעל ה"בית חדש" על הטור)
הגהות חו"י
הגהות חו"י על הרי"ף (חוות יאיר)
הגהות מא"י
הגהות מא"י על הרי"ף (מעשה אילפס)