רי"ף על הש"ס/חולין/דף כד עמוד א

הלכות רב אלפס

פרק ג

דקי"ל כשמואל בעי רב יוסף פירשה מתה מהו מקצתה מהו לאויר העולם מהו תיקו:

בעי רב אשי פירשה על גבי תמרה מהו תיקו וכל תיקו דאיסורא לחומרא:

וקוקאני דאינון תולעים שבמעי הדגים אסירי מאי טעמא מעלמא קא אתו דמינם נאים כוארא ועייל באוסיה:

מורנא דבישרא אסירן דכוארי שריאן א"ל רבינא לאימיה אבלע לי ואנא איכול א"ל רב משרשיא בריה דרב אחא בר נפחא לרבינא מאי שנא מדתניא ואת נבלתם תשקצו לרבות דרנין שבבהמה הכי השתא בהמה בשחיטה משתריא והני מדלא מהניא שחיטה בהו באיסורייהו קיימי אבל דגים באסיפה בעלמא משתרו כי קא גבלי בהיתרא קא גבלי.

ת"ר הולך על גחון זה נחש כל לרבות שלשול קטן הולך על ארבע זה עקרב כל לרבות חיפושית והדומה לחיפושית מרבה רגלים זה נדל עד כל לרבות את הדומה לדומה גרסי' באלו הן הלוקין (מכות טז:) אמר אביי אכל פוטיתא לוקה ארבע נמלה לוקה חמש צירעה לוקה שש.

אכל פוטיתא לוקה ארבע דכתיב בדגים (ויקרא יא) ושקץ יהיו לכם מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו וכתיב בשרצים שם אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ ל"ש דים ול"ש דיבשה הרי תרי וכתיב בהו שם ולא תטמאו בהם הרי תלתא וכתיב במשנה תורה (דברים יד) וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת לא תאכלו הרי ארבע.

אכל נמלה לוקה חמש תרי בהאי קרא דאמרינן ל"ש דים ול"ש דיבשה ואידך כל השרץ השורץ על הארץ ואידך כל הולך על גחון וגו' ואידך (ויקרא יא) לא תטמאו את נפשותיכם בכל השרץ הרומש על הארץ הרי חמש לאוין.

צירעה לוקה שש.

הני חמשה מהני קראי דשרצים ואידך (דברים יד) וכל שרץ העוף:

הדרן עלך אלו טרפות

פרק ד

בהמה שהיא מקשה לילד והוציא העובר את ידו לחוץ והחזירה מותר הוציא את ראשו אע"פ שהחזירו הרי זה כילוד חותך מן העובר שבמעיה מותר באכילה מן הטחול ומן הכליות אסור באכילה זה הכלל כל דבר שהוא גופה אסור ודבר שאינו גופה מותר:

גמ' אמר רב יהודה אמר רב ואבר עצמו אסור מאי טעמא אמר קרא שמות כב נובשר בשדה טרפה וגו' כיון שיצא בשר חוץ למחיצתו נאסר.

עולא אמר רבי יוחנן אבר עצמו מותר ואותבינן עליה דרבי יוחנן וסליקא בתיובתא הילכך הילכתא כרב:

במערבא מתנו הכי רב אמר יש לידה לאיברים ורבי יוחנן אמר אין לידה לאיברים מאי בינייהו איכא בינייהו