רי"ף על הש"ס/חולין/דף ו עמוד ב


צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

הלכות רב אלפס

שישחוט את הורידין אמר רב חסדא לא לכל א"ר יהודה אלא לעוף הואיל וצולהו כולו כאחת אבל בהמה הואיל ומנתחה אבר אבר לא צריך.

תניא כותיה דרב חסדא שחט שני חצאי סימנין בעוף פסולה ואין צריך לומר בבהמה רבי יהודה אומר בעוף עד שישחוט את הושט ושני ורידין אמר רבי יוחנן ורידין לרבי יהודה מנקבן ואפילו בקוץ בשעת שחיטה וכשרין ומאי שנא בשעת שחיטה הואיל ודם חמים הוא ונפיק.

שלא בשעת שחיטה קריר ולא נפיק:

מתני' השוחט שני ראשים כאחד שחיטתו כשרה שנים אוחזין בסכין ושוחטין אפילו אחד מלמעלה ואחד מלמטה שחיטתן כשרה:

גמ' אמר רב יהודה אמר רב השוחט בשנים ושלשה מקומות כשר כי אמריתה קמיה דשמואל אמר לי בעינן שחיטה מפורעת וליכא והלכתא כרב דקיימא לן הילכתא כרב באיסורי ועוד דההוא תורא דאישתחוט בשנים ושלשה מקומות עאל רב יצחק ושקל משופרי שופרי מיניה אמר ליה רבי זירא למדתנו רבינו משנתנו בשני סכינים ושני בני אדם.

וכן שחיטה העשויה כמסרק ושחיטה העשויה כקולמוס כשרה אמר רב יהודה אמר רב החליד סכין בין סימן לסימן פסולה.

תחת העור כשרה מאי קא משמע לן תנינא או שהחליד את הסכין תחת השני ופסקו רבי ישבב אומר נבלה ומטמאה במשא רבי עקיבא אומר טרפה אי ממתני' הוה אמינא הני מילי מלמטה למעלה דלא עביד כדרכה דשחיטה אבל הכא מלמעלה למטה דעביד כדרכה דשחיטה אימא שפיר דמי קמ"ל בי רב אמרינתחת העור איני יודע וכן תחת המטלית וכן תחת צמר מסובך

 

רבנו ניסים (הר"ן)