רי"ף על הש"ס/בבא קמא/דף לג עמוד א

צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

הלכות רב אלפס

 

פרק ח

שנאמר (בראשית כ ז) ועתה השב אשת האיש וגו' ומנין שלא יהא המוחל אכזרי שנאמר ויתפלל אברהם אל האלהים וגו'.

האומר לחבירו סמא את עיני קטע את ידי שבר את רגלי חייב על מנת לפטור חייב קרע את כסותי שבר את כדי חייב על מנת לפטור פטור עשה כן לאיש פלוני ע"מ לפטור חייב בין בגופו בין בממונו:

גמ' תנו רבנן כל אלו שאמרו דמי בשתו אבל צערו אפילו הביא כל אילי נביות שבעולם אין נמחל לו עד שיבקש ממנו מחילה שנאמר (בראשית כ׳:ז׳)ועתה השב אשת האיש וגו':

גרסינן בפרק (נגמר הדין) [צ"ל ד' מיתות] (סנהדרין נח:) אמר ר' שמעון בן לקיש כל המגביה ידו על חבירו אף על פי שלא הכהו נקרא רשע שנאמר (שמות ב)ויאמר לרשע למה תכה רעך הכית לא נאמר אלא תכה (דף צג.) (ושם איתא אמר רב חנן המוסר דין וכ"ה ברי"ף בספ"ק דר"ה סי' תתקלו ע"ש) אמר רבי יוחנן כל המוסר דין על חבירו הוא נענש תחלה שנא' (בראשית טז)ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך וכתיב (שם כג)ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה והנ"מ דאית ליה דיינא בארעא אמר רב יצחק אוי לו לצועק יותר מן הנצעק תניא נמי הכי אחד הצועק ואחד הנצעק במשמע אלא שממהרין לצועק יתר מן הנצעק. אמר ר' אבהו לעולם יהא אדם מן הנרדפין ולא מן הרודפין שאין לך נרדפין בעולם יותר מתורים ובני יונה והכשירן הכתוב לגבי המזבח:

גרסינן בפרק שואל אדם מחבירו (דף קמט:) אמר רבי יעקב ברה דבת יעקב כל שחבירו נענש על ידו אין מכניסין אותו למחיצה של הקב"ה מנ"ל מהכא (משלי יז כו) גם ענוש לצדיק לא טוב לא טוב הוא אלא רע וכתיב (תהלים ה ה) כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע לא יגור במגורך רע:

האומר סמא את עיני וכו':

אמר ליה רב יוסף בר חמא לרבא מ"ש רישא ומ"ש סיפא ואסיקנא אמר רבי יוחנן יש לאו שהוא כהן ויש הן שהוא כלאו תניא נמי הכי הכני ופצעני ע"מ לפטור א"ל הן יש הן שהוא כלאו ויש לאו שהוא כהן שבר את כדי קרע את כסותי על מנת לפטור ואמר ליה לאו הרי הוא לאו שהוא כהן ורמינהי (שמות כב) לשמור ולא לאבד לשמור ולא לקרוע לשמור ולא לחלק לעניים אמר רבה לא קשיא הא דאתא לידיה בתורת קריעה והא דאת' לידיה בתורת שמירה:

ההוא ארנקא דצדקה דאתא לפומבדיתא אפקדיה רב יוסף גביה דההוא גברא פשע ביה אתו גנבי גנבוה חייביה רב יוסף א"ל אביי והא תניא לשמור ולא לחלק לעניים אמר ליה עניי דפומבדיתא מיקץ קיץ להו ולשמור הוא:

סליקא להו פרק החובל 

פרק ט

(דף צג:) הגוזל עצים ועשאן כלים צמר ועשאו בגדים משלם כשעת הגזלה גזל פרה מעוברת וילרה רחל טעונה וגזזה משלם דמי פרה עומדת לילד ודמי רחל טעונה העומדת להגזז פרה ונתעברה אצלו וילדה רחל ונטענה אצלו וגזזה משלם כשעת הגזלה זה הכלל כל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה:

גמ' (דף צה.) ת"ר הגוזל את הרחל וגזזה או שילדה משלם אותה ואת גזותיה ואת ולדותיה דברי ר"מ ר' יהודה אומר גזלה חוזרת בעיניה ר"ש אומר רואין אותה כאילו היא שומא אצלו בכסף במאי קא מיפלגי (דף צה:) ר' יהודה ור"ש אמר רב זביד בשבח שעל גבי גזלה קא מיפלגי רבי יהודה סבר שבח שעל גבי גזלה דנגזל הוי ור"ש

 

נימוקי יוסף

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נימוקי יוסף על הרי"ף