רי"ף על הש"ס/בבא קמא/דף ב עמוד ב

צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

הלכות רב אלפס

גובין מן הזיבורית.

היו לו עידית, ובינונית, וזיבורית: ניזקין – בעידית, ובעל חוב – בבינונית, וכתובת אשה – בזיבורית.

היו לו עידית ובינונית: ניזקין – בעידית, ובעל חוב וכתובת אשה – בבינונית.

בינונית וזיבורית: ניזקין ובעל חוב – בבינונית, וכתובת אשה – בזיבורית.

עידית וזיבורית: ניזקין – בעידית, ובעל חוב וכתובת אשה – בזיבורית."

ותניא אחריתי: "בינונית וזיבורית: ניזקין – בבינונית, ובעל חוב וכתובת אשה- בזיבורית.

קשיאן אהדדי. אמר רבינא: "בדעולא קמיפלגי." דאמר עולא: "דבר תורה: בעל חוב – בזיבורית, שנאמר: "בחוץ תעמוד, והאיש אשר אתה נושה" וגו'. מה דרכו של אדם להוציא? פחות שבכליו. ומה טעם אמרו: "בעל חוב – בבינונית"? שלא תנעול דלת בפני לווין". מאן דאמר "בעל חוב וכתובת אשה – בזיבורית" לית ליה דעולא. ומאן דאמר "בעל חוב וניזקין – בבינונית" אית ליה דעולא.

תנו רבנן: "מכרן לאחד או לשלשה בני אדם כאחד – כולן נכנסו תחת הבעלים. זה אחר זה – כולן גובין מן האחרון. אין לו – גובין משלפניו. אין לו – גובין משלפני פניו." האי מכרן לאחד, היכי דמי? אילימא בבת אחת, השתא לשלשה בני אדם כאחד, דאיכא למימר דחד מינייהו קדים, אמרת "כולן נכנסו תחת הבעלים", מכרן לאחד בבת אחת מיבעיא? (אלא פשיטא בזה אחר זה, ולימא ליה

 

נימוקי יוסף

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נימוקי יוסף על הרי"ף