רי"ף על הש"ס/בבא בתרא/דף מה עמוד ב
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריאעושין את המחק לא של דלעת מפני שהוא מקיל ולא של מתכת מפני שהוא מכביד אבל עושה הוא של זית ושל אגוזים ושל שקמה ושל (תדהר ותאשור ישעיה מא) תרגום מורכין ואשכרעין ערוך) אשכרוע ת"ר אין עושין את המחק צדו אחד עבה וצדו אחד קצר ולא ימחוק מעט מעט מפני שמפחיתו (זו היא גירסת הלכות גדולות ובספרים שלנו ובאשר"י גורס איפכא) למוכר ולא ימחוק בבת אחת מפני שמפחיתו ללוקח ועל כולן א"ר יוחנן בן זכאי אוי לי אם אומר אוי לי אם לא אומר אוי לי אם אומר שמא ילמדו הרמאין אוי לי אם לא אומר שמא יאמרו הרמאין אין תלמידי חכמים בקיאים במעשה ידינו סוף אמרה או לא אמרה אמר רב שמואל בר יצחק אמרה וסמך אהאי קרא (הושע יד י) כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם תנו רבנן (ויקרא יט לה) לא תעשו עול במדה במשקל ובמשורה במדה זו מדידת קרקע שלא ימוד לאחד בימות החמה ולאחד בימות הגשמים במשקל שלא יטמין משקלותיו במלח ובמשורה שלא ירתיח והלא דברים קל וחומר ומה משורה שהיא אחת משלשים וג' בלוג הקפידה עליו התורה הין וחצי הין ושלישית ההין ורביעית ההין לוג וחצי לוג ורביעית (בגמ' איתא ורביעית וחצי תומן ועוכלא על אחת כמה כו' ג"א) לוג על אחת כמה וכמה אמר רב יהודה אמר רב לא ישהה אדם מדה חסרה או יתירה בתוך ביתו ואפילו עביט של מימי רגלים אמר רב פפא לא אמרן אלא באתרא דלא חתמי אבל באתרא דחתמי עד דחזי חתמה לא שקיל תניא נמי הכי לא ישהה אדם מדה חסרה ויתירה בתוך ביתו ואפילו עביט של מימי רגלים אבל עושה הוא סאה תרקב וחצי תרקב קב וחצי קב רובע וחצי רובע תומן וחצי תומן (דף צ.) ועוכלא וכמה עוכלא אחד מחמשה ברובע ובמדת הלח עושה אדם הין וחצי הין ושלישית ההין ורביעית ההין לוג וחצי לוג רביעית ושמינית ואחד משמונה בשמינית וזו היא קורטוב אמר שמואל אין מוסיפין על המדות יתר משתות ולא על המטבע יתר משתות והמשתכר אל ישתכר יתר משתות ת"ר אוצרי פירות (תיבות וסוחרי שביעית ליתא בגמ' וברא"ש) וסוחרי שביעית ומפקיעי שערים ומקטיני איפה ומלוי רבית עליהם הכתוב אומר (עמוס ח ה) לאמר מתי יעבור החדש ונשבירה שבר מאי כתיב אחריו נשבע ה' בגאון יעקב אם אשכח לנצח את מעשיהם אמר רב עושה אדם את קבו אוצר תניא נמי הכי אין אוצרין פירות בארץ ישראל דברים שיש בהן חיי נפש כגון יינות שמנים וסלתות אבל תבלין כמון ופלפלין אוצר בד"א בלוקח מן השוק אבל במכניס משלו מותר ומותר לאצור פירות שלש שנים ערב שביעית ושביעית ומוצאי שביעית ובשני בצורות אפי' קב חרובין לא יאצור מפני שמכניס מארה בשערים תנו רבנן אין מוציאין פירות מא"י דברים שיש בהן חיי נפש כגון יינות שמנים וסלתות רבי
נימוקי יוסף
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
רש"י (ליקוטים)
המאור הגדול
השגות הראב"ד
מלחמות ה' (לרמב"ן)
שלטי הגיבורים
חידושי אנשי שם
הגהות והערות
עין משפט
הגהות הב"ח
הגהות הב"ח על הרי"ף (בעל ה"בית חדש" על הטור)
הגהות חו"י
הגהות חו"י על הרי"ף (חוות יאיר)
הגהות מא"י
הגהות מא"י על הרי"ף (מעשה אילפס)