רי"ף על הש"ס/בבא בתרא/דף מד עמוד ב
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריאגמ' אמר (בגמ' איתא ר' אלעא) רב רישא במדת סרסור ומשכחת לה בסימטא אי נמי ברשות לוקח:
(דף פז:) מתני' השולח בנו אצל החנוני ומדד לו באיסר שמן ונתן לו את האיסר שיבר את הצלוחית ואבד את האיסר חנוני חייב ורבי יהודה פוטר שע"מ כן שלחו ומודים חכמים לדר' יהודה בזמן שהצלוחית ביד תינוק ומדד החנוני לתוכה החנוני פטור:
גמ' בשלמא באיסר ושמן בהא פליגי דרבנן סברי לאודועיה שדריה ורבי יהודה סבר לשדורי ליה שדריה אלא צלוחית אבדה מדעת היא תרגמא (דף פח.) רבא ורבי זירא כגון שנטלה חנוני למוד בה לאחרים וקא סברי רבנן שואל שלא מדעת גזלן הוי הילכך קיימא לה ברשותיה ואע"ג דאהדרה לתינוק לא מיפטר מינה עד דמהדר לה למריה אמר שמואל הנוטל כלי מן האומן על מנת לבקרו ונאנס בידו חייב והני מילי דקיצי דמיה וכולה כדכתבינן בפרק השואל (ד"ת מ"ז) (ההוא גברא דעל לבי טבחא אגבה לההוא אטמא בידיה אתא ההוא פרשא ואנסי' מידיה אתא לקמיה דרב יימר וחייביה והני מילי הוא דבעי לכוליה אבל לא בעי לה כולי' מאי דבעי מיניה הוא דקמיחייב לשלומי) ההוא גברא דאייתי קרי לפומבדיתא אתא כל חד וחד ושקל חדא קם אקדשינהו אתא לקמיה דרב כהנא אמר ליה אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו וה"מ דקייצי דמייהו אבל לא קייצי דמייהו ברשותיה קיימי וקדשי:
מתני'הסיטון מקנח את מדותיו אחת לשלשים יום ובעה"ב אחת לשנים עשר חדש רשב"ג אומר חילוף הדברים החנוני מקנח את מדותיו פעמיים בשבת וממחה משקלותיו פעם אחת בשבת ומקנח מאזנים על כל משקל ומשקל ארשב"ג בד"א בלח אבל ביבש אינו צריך
נימוקי יוסף
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
רש"י (ליקוטים)
המאור הגדול
השגות הראב"ד
מלחמות ה' (לרמב"ן)
שלטי הגיבורים
חידושי אנשי שם
הגהות והערות
עין משפט
הגהות הב"ח
הגהות הב"ח על הרי"ף (בעל ה"בית חדש" על הטור)
הגהות חו"י
הגהות חו"י על הרי"ף (חוות יאיר)
הגהות מא"י
הגהות מא"י על הרי"ף (מעשה אילפס)