רי"ף על הש"ס/בבא בתרא/דף כז עמוד א

צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

הלכות רב אלפס

רוח עשיתי לבעלי הכא נמי תימא נחת רוח עשיתי לבעלי הא איתמר עלה אמר רבה בר רב הונא באותן שלש שדות אחת שכתב לה בכתובתה (דף נ.) ואחת שייחד לה [2]בכתובתה ואחת שהכניסה לו שום משלה למעוטי מאי אילימא למעוטי שאר נכסים שהן נכסי צאן ברזל כל שכן דהויא לה איבה דא"ל עיניך נתת בגירושין ובמיתה ואלא למעוטי נכסי מלוג והאמר אמימר איש ואשה שמכרו בנכסי מלוג לא עשו כלום לעולם למעוטי בנכסי מלוג וכי איתמר דאמימר כגון דזבין איהו לחודיה ומת דאתיא איהי ומפקה אי נמי זבינתה איהי לחודה ומתה דאתי איהו ומפיק בתקנת אושא כדרבי יוסי דאמר ר' יוסי בר חנינא באושא התקינו האשה שמכרה בנכסי מלוג בחיי בעלה ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחות אבל זביני תרוייהו לעלמא לא שנא זבין איהו ברישא והדר זבינא היא ולא שנא זבינא איהי והדר זבין איהו אי נמי זבינא איהי לדידיה הוו זבינה זביני ולית לה למימר נחת רוח עשיתי לבעלי וכן הלכה:

גרסינן בכתובות (דף צה.) הלכה מי שהיה נשוי שתי נשים ומכר את שדהו וכתבה הראשונה ללוקח דין ודברים אין לי עמך השניה מוציאה מיד הלקוחות והראשונה מיד השניה וכו' וכי כתבה לו מאי הוי והא תניא האומר לחבירו דין ודברים אין לי על שדה זו ואין לי עסק בה וידי מסולקת ממנה לא אמר כלום ופרקינן בשקנו מידה וכי קנו מידה מאי הוי תימא נחת רוח עשיתי לבעלי וכו' שמעינן מינה דבין נכסי דידה דאינון נכסי צאן ברזל ובין נכסי דבעל דאית לה בהון שעבוד כתובתה אם לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה בכולהו יכולה היא לומר נחת רוח עשיתי לבעלי וכן הלכתא אמר רב אין מחזיקין בנכסי אשת איש (דף נא.) ודייני גולה אמרו מחזיקין בנכסי אשת איש אמר רב מיסתבר טעמייהו דדייני גולה אמרו ליה רב כהנא ורב אסי לרב הדר ביה מר משמעתיה אמר להו מיסתבר טעמייהו דאמרי כדרב יוסף דאמר רב יוסף אשת איש צריכה למחות באחר והיכי דמי כגון שאכלה מקצת חזקה בחיי בעלה ושלש שנים אחר מיתת הבעל דמגו דמצי אמר לה מינך זבינתה ואכלתה

 

נימוקי יוסף

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נימוקי יוסף על הרי"ף



  1. ^ בנדוניתא ואחת שכתב לה שום משלו. כ"ה הגי' בד"ק
  2. ^ בנדוניתא ואחת שכתב לה שום משלו. כ"ה הגי' בד"ק