רי"ף על הש"ס/בבא בתרא/דף י עמוד א

צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

המחמצן אבל מן הנדיין ארבע אמות תניא נמי הכי נברכת הכובסין ארבע אמות והא אנן תנן שלשה טפחים אלא לאו שמע מינה כרב נחמן ש"מ:

(דף יט:) ואת מי רגלים מן הכותל שלשה טפחים וכו':

תניא לא ישתין אדם מים בצד כותלו של חברו אלא אם כן הרחיק ממנו שלשה טפחים במה דברים אמורים בכותל לבינים אבל בכותל של אבנים בכדי שלא יזיק וכמה טפח ושל צונמא מותר [2](הגה"ה אמר שמואל רקיק אינו ממעט בחלון ותיפוק ליה דמקבל טומאה ודבר המקבל טומאה אינו חוצץ מפני הטומאה כשנילוש במי פירות מיתיבי קופה מלאה תבן וחבית מלאה גרוגרות המונחין בחלון רואין כל שאילו ינטלו ויכולין התבן והגרוגרות לעמוד בפני עצמן חוצצין ואם לאו אין חוצצין תבן הא קא חזי לבהמתו בתיבנא סריא גרוגרות הא קא חזי ליה בשהתריפו האי חבית היכי דמי אי פומיה לבר (דף כ.) תיחוץ דכלי חרס אינו מטמא מגבו לא צריכא דפומיה לגו ואיבעית אימא בחבית של מתכת עד כאן):

(דף כ:) מרחיקין את הריחים וכו':

מאי טעמא משום טריא והא דתניא ושל חמור ג' מן האיצטרוביל שהן ארבע מן הקלת התם מאי טריא איכא משום קלא:

מתני' לא (יעשה) [יעמיד] אדם תנור בתוך הבית אא"כ יש על גביו גובה ארבע אמות היה מעמידו בעלייה עד שיהא תחתיו מעזיבה ג' טפחים ובכירה טפח ואם הזיק משלם מה שהזיק רבי שמעון אומר לא נאמר כל השיעורין האלו אלא שאם הזיק יהא פטור מלשלם:

גמ' וליתא לדרבי שמעון דהא אוקמה אביי בשיטה בפרק הבית

 

נימוקי יוסף

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נימוקי יוסף על הרי"ף



  1. ^ כ"ז אינו מהל' הרי"ף ד"ת
  2. ^ כ"ז אינו מהל' הרי"ף ד"ת