רי"ף על הש"ס/בבא בתרא/דף ד עמוד א
יומין - לא הוי חזקה. בתר תלתין יומין - הוי חזקה. ואי סוכה דמצוה היא - עד שבעה יומי - לא הוי חזקה. בתר הכי - הוו חזקה. ואי חבריה בטינא לאלתר הוי חזקה. אמר אביי: שני בתים בצדי רה"ר - זה עושה מעקה לחצי גגו וזה עושה מעקה לחצי גגו זה שלא כנגד זה, ומעדיף. מאי אריא רשות הרבים? אפילו רה"י נמי! רה"ר אצטריכא ליה: ס"ד אמינא: א"ל: סוף סוף הא בעית איצטנועי מבני רה"ר, קמ"ל דא"ל: בני ר"ה - ביממא חזי לי, בליליא לא חזו לי. את - בליליא נמי חזית לי. בני רה"ר - כי קאימנא חזו לי, כי יתיבנא לא חזי לי. את - כי יתיבנא נמי חזית לי. בני רה"ר - כי מעייני חזו לי, כי לא מעייני לא חזו לי. את - כי לא מעיינת נמי חזית לי. אמר רב נחמן אמר שמואל: גג הסמוך לחצר חברו - עושה לו מעקה גבוה ד' אמות. אבל בין גג לגג - לא. ורב נחמן דידיה אמר: אפילו בין גג לגג אינו זקוק לארבע אמות, אבל זקוק למחיצת עשרה. למאי? אי להיזק ראיה, ארבע אמות בעינן! אי לנתפס עליו כגנב, במסיפס בעלמא סגי! אי משום גדיים, בכדי שלא יזדקר הגדי בבת ראש סגי! לעולם לנתפס עליו כגנב, [2]ובעשרה - לא מצי משתמיט ליה, בציר מעשרה - מצי משתמיט ליה, אמר: אימצורי הוא דקממצרנא ליה, י' טפחים - לא משתמיט. איתמר: ב' חצירות זו למעלה מזו - אמר רב הונא: תחתון בונה כנגדו ועולה, ועליון בונה כנגדו ועולה. ורב חסדא אמר: מסייע עליון לו מלמטה ועולה. תניא כוותיה דרב חסדא: שתי חצרות זו למעלה מזו - לא יאמר העליון: הריני בונה מכנגדו ועולה, אלא מסייע לו מלמטה ועולה. ואם היתה חצרו למעלה מגגו של חבירו - אין זקוק לו. הנהו בי תרי דהוו דיירי חד עילאי וחד תתאי. איחביס תתאי. א"ל לעילאה: תא ליבנייה. א"ל: אנא שפיר דאירנא. (דף ז.) אבנייה אנא! לית לי דוכתא דדיירנא בה. אמר ליה: מוגרנא לך! לא
נימוקי יוסף
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
רש"י (ליקוטים)
המאור הגדול
השגות הראב"ד
מלחמות ה' (לרמב"ן)
שלטי הגיבורים
חידושי אנשי שם
הגהות והערות
עין משפט
הגהות הב"ח
הגהות הב"ח על הרי"ף (בעל ה"בית חדש" על הטור)
הגהות חו"י
הגהות חו"י על הרי"ף (חוות יאיר)
הגהות מא"י
הגהות מא"י על הרי"ף (מעשה אילפס)