רד"ק על תהלים/כט
א
עריכהמזמור לדוד הבו ליהוה בני אלים הבו ליהוה כבוד ועז: הבו ליי' כמו תנו ליי' כבוד, תנו עז לאלהים (תהלים סח לה).
והנתינה בדבור ובהודאה.
והכפל כמנהג הלשון לחזק הדבר.
וכפל עוד ואמר:
ב
עריכההבו ליהוה כבוד שמו השתחוו ליהוה בהדרת קדש: שתתנו לו בדבריכם הכבוד והקדשה.
כי ההדר הוא הכבוד כמו (ויקרא יט לב): והדרת פני זקן.
ג
עריכהקול יהוה על המים אל הכבוד הרעים יהוה על מים רבים:
ד
עריכהקול יהוה בכח קול יהוה בהדר:
ה
עריכהקול יהוה שבר ארזים וישבר יהוה את ארזי הלבנון:
ו
עריכהוירקידם כמו עגל לבנון ושרין כמו בן ראמים:
ז
עריכהקול יהוה חצב להבות אש:
ח
עריכהקול יהוה יחיל מדבר יחיל יהוה מדבר קדש:
ט
עריכהקול יהוה יחולל אילות ויחשף יערות ובהיכלו כלו אמר כבוד:
י
עריכהיהוה למבול ישב וישב יהוה מלך לעולם:
יא
עריכהיהוה עז לעמו יתן יהוה יברך את עמו בשלום: דרשו רבותינו זכרם לברכה (מכלתא יתרו בחדש ה; ספרי שמג; בבלי זבחים קטז א) בזה המזמור שנאמר על יום מתן תורה.
ואמרו: כי הקול הגדול שיצא מן השמים עבר תחלה על המים.
ועל איזה מים? על מים רבים, והם מי הים.
ואמר: קול יי' בכח, כלומר קול יי' בא בכח על המים ואחר כך בא בהדר על ישראל.
כלומר כדי שלא ימותו ישראל מפני הקול החזק היוצא העבירו במים תחלה להתיש כחו שם ואחר כך בא לישראל בהדר שיוכלו לסבלו.
ואף על פי כן נבהלו באותו הקול ואמרו (שמות כ יט): ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות.
ואמר: קול יי' שבר ארזים שאותו הקול שבר ארזים וירקידם כמו עגל.
ואמר: קול יי' חצב להבות אש כמו שאמר (שם יח): את הקולת ואת הלפידם.
ואמר: קול יי' יחיל מדבר, כי רעשו ההרים והמדברות.
וכן האילות וחיות השדה חלו וכאבו לאותו הקול.
ואמר: ויחשף יערות, כי בנפול הארזים הנה היערות חשופים.
ואמר: ובהיכלו כלו אמר כבוד, בהר סיני.
וחשבו אמות העולם כי היה משחית העולם כמו שעשה במבול.
ואמרו מלאכי השרת: יי' למבול ישב, ונשבע שלא ישחית עוד העולם.
וזה הקול שאתם שומעים הוא יי' שנותן תורה לעמו ישראל; וזהו שאמר: יי' עז לעמו יתן ואין עוז אלא תורה שנאמר (ישעיהו כז ה) או יחזק במעזי.
והמפרשים פרשו המזמור דרך פשוטו על נפלאות הבורא הנראות בארץ.
ובני אלים הם הככבים, המלאכים הם אלים, והככבים כבנים להם.
וכתב החכם רבי אברהם בן עזרא (במקומו אך בשנוים גדולים): כי הטעם להזכיר הככבים כי כפי מערכתם ירדו הגשמים בעזרת אלהי האלהים.
ופרוש אלים: תקיפים.
ודבר על המטר ואמר: קול יי' על המים.
ורדת המטר הוא מהנפלאות הגדולות, כמו שכתוב (איוב ה ט): עשה גדלות ואין חקר; ואמר אחריו (שם י): הנתן מטר על פני ארץ ושלח מים על פני חוצות.
ואמר אליהוא (שם לז ה): ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע.
והמטר יבא עם הרעים והברקים שהם להבות אש ואבני הברד ששוברים הארזים.
או הרעש המרעיש הארזים וירקידם כמו עגל.
והזכיר לבנון ושרין שהם בארץ ישראל.
ודבר על ההוה ועל הקרוב; וכן דרך הלשון.
וכן הרעש יחיל המדבר.
והזכיר מדבר קדש שהוא מדבר גדול.
והזכיר האילות כי לידתן קשה שרחמן צר, ומחזק הקול יפחדו ויחוללו ויפתח רחמן.
ויחשף יערות בנפול הארזים.
ובהיכלו השמים.
כלו אמר כבוד כמו שאמר: הבו ליי' בני אלים.
ואמר: יי' למבול ישב, כי במים השחית הרשעים שלא היו מכירים מלכותו.
והוא ישב מלך לעולם.
והשאיר נח ובניו שהיו צדיקים, וידעו הבאים אחריו כי הוא מושל עולם ובידו להמית ולהחיות.
ואמר: יי' עז לעמו יתן, שיצילם מנזק הרעם והברקים והרעש ומכל צרה שתבוא בעולם.
ולפי דעתי כי המזמור הזה לעתיד לימות המשיח.
ובני אלים הם ישראל שהם בני אברהם יצחק ויעקב.
והמשיל מלכי האמות לארזים כמו שהוא מנהג הכתוב, כמו שנאמר (יחזקאל לא ג): הנה אשור ארז בלבנון, וכל הפרשה.
וכן נמשלו להרים כמו שאמר (ישעיהו נד י): ההרים ימושו והגבעות תמוטינה והוא משל על מלכי האמות.
וכן נמשל חרבן האמות לחורב המים לפי שהם שלוים ומלאים ושקטים בזה העולם מכל טוב כשמים לים מכסים.
והמשיל חרבנם לחורב המים כמו שאמר (ירמיהו נא לו): והחרבתי את ימה; ואמר (ישעיהו יא טו): והחרים יי' את לשון ים מצרים.
ואפשר שזה הוא כמשמעו כי כן יהיה לעתיד.
ואמר: קול יי' על המים רצונו לומר: על שלות ועל שפע האמות ועל טובם הרב.
ואמר כי אל הכבוד ירעים עליהם בקולו, רצונו לומר: ישחיתם.
ואז יראה כבודו לנשארים ויאמרו עליו: אל הכבוד! קול יי' בכח: קול יי' יבא להם בכחו ובהדרו ובכבודו עד שיכירו כי כל כחם הבל ואין לאל ידם להנצל ממנו.
ומה שהמשיל האבידו אותם לקול לפי שהקול לא יראנו האדם ולא ירגישנו כי אם בשמע ויבהיל ויפיל וימית, כן ילחם יי' עליהם בלא חרב ובלא חנית.
ויתכן לפרש הענין כמשמעו: כי במלחמת גוג ומגוג שילחם האל כתוב (יחזקאל לח כב): ונשפטתי עמו בדבר ובדם וגשם שוטף וגומר.
ויהיה אותו הקול לאמות העולם בכח שימיתם ויפילם, ויהיה לישראל בהדר שלא יזיקם.
קול יי' שבר ארזים הם התקיפים והחזקים מהאמות.
ואמר: ארזי הלבנון לפי שהוא יער בארץ ישראל ויש בו ארזים גבהים.
ואף על פי שיש במקומות אחרים וחזקים גבהים כמוהו, או יותר מהם, הנביאים היו מדברים על ההוה ועל הקרוב אליהם.
וכן אמר הנביא (שם לא ג) על מלך אשור: ארז בלבנון.
וכן לבנון ושרין שהם הרים בארץ ישראל.
וכן (תהלים פט יג): תבור וחרמון בשמך ירננו.
וירקידם כמו עגל: הארזים ירקדו כמו עגל שהוא קל בעודו קטן ורוקד ורץ.
ורצונו לומר: שיפילם ויניעם ממקומם שיראה שירקדו מן קול הרעם.
והרעש יעשה זה לארזים הגבוהים.
וכן תהיה יד יי' בעמים החזקים כארזים וכהרים.
וכן ההרים כמו לבנון ושרין ירקידם.
וכן אמר על דרך משל גם כן (שם קיד ד): ההרים רקדו כאילים גבעות כבני צאן.
כמו בן ראמים כי כמו הראם הקטן הוא קל ורוקד כן יניע האמות ויטלטלן ממקומן.
קול יי' חצב להבות אש כמו קול הרעש שחצב בו להבות אש והם הברקים שישרפו כן יצא חרון אפו עליהן שישרפן ויכלן.
קול יי' יחיל מדבר יכאיב המדבר והוא על דרך משל כמו (מלכים ב ג יט): וכל החלקה הטובה תכאבו באבנים.
וכן אמר (תהלים קיד ז): מלפני אדון חולי ארץ.
והזכיר מדבר לפי שאין בו ישוב ובנין יראה ארכו ורחבו יותר.
ואמר מדבר קדש לפי שהוא מדבר גדול ונורא כמו שאמר (דברים א יט): המדבר הגדול והנורא ההוא ואמר (שם מו): ותשבו בקדש ימים רבים.
ורצונו לומר: יחיל מדבר העמים וארצותם.
קול יי' יחולל אילות והם הקלים ברגליהם.
והחזקים המשילם בארזים ובהרים, והקלים המשילם באילות [1] שהן קלות ברגליהן; רוצה לומר: אז רוכבי הסוסים לא ימלטו ברגליהם כמו שאמר (עמוס ב טו): וקל ברגליו לא ימלט ורכב הסוס לא ימלט נפשו.
או לפי שהמשיל ארץ העמים למדבר המשיל השוכים בה לאילות שהן שוכנות מדבר.
ויחשף בסגו"ל אות הנוספת שלא כמנהג הפעלים אשר הם במשקל יפעול אלא בפת"ח, כמו יחלוף ויעבור והדומים.
ופרוש ויחשף: כי בהפיל הארזים הנה והנה היערות חשופים.
ובהיכלו כלו אמר כבוד.
בהיכלו בירושלם יתנו כבוד לאל ששפט את העמים והכניעם אותו היום.
יי' למבול ישב ויאמרו הכל: יי' למבול ישב אלה הימים והם ימי המבול, כמו שישב על כסא המלוכה אז, שלא היו מכירים האל אנשי העולם, ויאמרו לאל סור ממנו ומה יפעל שדי למו (איוב כבי ז).
וכשהביא עליהם את מי המבול והשחית העולם, נח ובניו שנשארו והבאים אחריהם הכירו כי ליי' המלוכה, והוא יושב על כסא המלוכה והוא ברא את העולם והוא משחיתו כשירצה, כן עתה לימות המשיח האמות שהרעו לישראל ולא יראו מהאל ולא הכירו אותו למלך ושהוא אדון העולם, כאשר יעשה להן משפט וישאיר בני ישראל ואשר ישובו לאל מהן, ידעו ויאמרו: וישב יי' מלך לעולם.
ון הוא אומר (זכריה יד ט): והיה יי' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יי' אחד ושמו אחד.
יי' עז לעמו יתן.
ואז יתן יי' עז לעמו ויכניע כל העמים בפניהם.
יי' יברך את עמו בשלום, כי לעולם לא יהיה להם מלחמה.
- ^ *הערת המדפיס: אמר שלמה הקטן בן מאיר עטרת השלמים (זכרו לברכה!) אין שום ספק אצלי שהמשורר הקדוש הזה באמרו: יחולל א י ל ו ת היתה כונתו למין ממיני העצים הקשים כמו אלה ואלון וכדומה (ולא לחיה הקלה ברגליה כי מה לה ולכפל במלות שונות: ו י ח ש ף י ע ר ו ת ?) ; ו י ח ו ל ל כמו י ח י ל: ובזה יובן הדבר היטב. ואחרי ראי מצאתי כי כן פרש החכם Lowth, ובעקבותיו הלכו ידידי ותלמידי החכם Jennings והחכם Lowe.