רד"ק על תהלים כח

לדוד אליך יהוה אקרא גם זה המזמור מענין המזמור שלפניו שקורא אל יי' שיתן שאלתו להשקיטו מעסקי העולם ולהניח לו שיהיה פנוי להתעסק בצרכי הנפש שהיא עבודת האלהים ובזה יכפרו עונותיו שעברו ותקרב נפשו אל האלהים.

ואמר: צורי אל תחרש ממני מלשמוע אל שאלתי, כי יראתי פן תחשה ממני ונמשלתי עם יורדי בור: פן אהיה כמו הרשעים יורדי גיהנם שתלך באבדון נפשם במותם.

ומלת תחרש כמו תשתוק, כלומר: שתעשה עצמך כחרש שלא תשמע ולא תענני בתפלתי; וכן פן תחשה, כמו (קהלת ג ז): עת לחשות.


שמע קול תחנוני בשועי אליך בנשאי ידי אל דביר קדשך: הבית שהיה שם הארון, כי שם הכבוד.

וטעם בנשאי ידי כמבקש עזר מאחר שפרש לו ידו שיקבלהו בעזרתו.

וכן (מלכים א ה נד): וכפיו פרשות השמים; (שמות ט כט): אפרש את כפי אל יי'.

והנשיאה למעלה כנגד השמים.

ויהיה פרוש אל דביר קדשך: בדביר קדשך כמו (שם כה טז): ונתת אל הארן את העדת אשר אתן אליך.

או יהיה פרוש אל דביר קדשך כמשמעו, כי לנכח המקום ישא ידיו כמו אל השמים, כי הוא על דרך משל כמו סלם לעלות התפלה לכסא הכבוד.

ועל דרך זה נאמר (דברי הימים ב ל כז): ותבוא תפלתם למעון קדשו לשמים.

או יקרא דביר קדשך השמים כמו שקראם היכל והר קודש כמו שפרשנו (תהלים יא ד; טו א).


אל תמשכני עם רשעים ועם פעלי און שלא אמות מות רשעים כמו שאמר (תהלים כו ט): אל תאסף עם חטאים נפשי; וכן בזה הלשון: ואחריו כל אדם ימשוך (איוב כא לג), שפרושו: ימשוך אל המיתה.


דברי שלום עם רעיהם ורעה בלבבם: כי רוב הרשעים אינם מגלים עצמם, ומראים שלום עם רעיהם ויחשבו רעה בלבבם.


תן להם כפעלם וכרע מעלליהם כמעשה ידיהם תן להם השב גמולם להם: כי אין יודע לבבם אלא אתה שאתה יודע הנסתרות לפיכך שלם להם כמעשיהם הרעים, כי אתה יודע רשעם.


כי לא יבינו אל פעלות יהוה ואל מעשה ידיו אינם מתעסקים בעבודת האל ואינם נותנים לבם להבין כי אם בהבלי העולם שהם מתחכמים ומבינים עליהם כמו שאמר הנביא (ירמיהו ד כב): חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו.

וההבנה וההשגחה בפעלות יי' ובמעשה ידיו היא מעבודת האלהים, והיא להבין בחכמת הטבע ובפעלותיו ומעשה ידיו בשמים ובארץ; ומשם יתבונן כח מעשה אלהים שהכל מאתו, והוא הסבה הראשונה.

וכן אמרו רבותינו, זכרם לברכה (בבלי שבת עה א): ואת פעל יי' לא יביטו ומעשה ידיו לא רא (ישעיהו ה יב): זה שאינו מחשב בתקופות ובמזלות.


יהרסם דרך תפלה כמו שאמר: תן להם כפעלם ולא יבנם: עוד אחר שיהרסם.

וטעם יהרסם כנגד אל פעלות יי'.

הם לא יבינו אל פעלות יי' והוא יהרוס פעלתם ומעשה ידיהם.

ברוך יהוה כי שמע קול תחנוני: דרך נבואה.

ונתן הודאה לאל ששמע תפלתו; וכן היה כי באחרית ימיו היתה סבה מאת יי' והיה דוד בסכנה עם ישבי בנב עד שנשבעו אנשיו שלא יצא עוד עמהם למלחמה (שמואל ב כא טז יז).


יהוה עזי בשור"ק העי"ן [1].

ואמר דרך שבח והודאה: ומגני שהצילהו מישבי בנב שאמר להכות את דוד.


בו בטח לבי שיעזרני ממנו, ואף על פי שהייתי בסכנה דולה.


ונעזרתי כמו שכתוב (שם יז): ויעזר לו אבישי בן צרויה.


ויעלז לבי אין צריך לומר אם נצל ממות ששמח, אלא פרוש ויעלז לבי: שכלי, לפי שבאותו דבר נשבעו אנשי שלא אצא למלחמה עוד, ושמח השכל שנפרד מעסקי העולם, ויהיה לי פנאי להתעסק בדרכי האלהים.


ומשירי אהודנו: לפיכך אתן לו הודאה.

וממה אתן לו? משירי אהודנו, בשירותי ובזמירותי.


יהוה עז למו וכיון שישב הוא בבית יי' התפלל על ישראל שיהיה להם עז בצאתם למלחמה שלא ירך לבבם כשלא יהיה הוא עמהם במלחמה.

ויתן יי' להם עז במלחמתם ויגברו על איביהם.


ומעוז ישועות משיחו הוא: משיחו הוא אומר על עצמו שהוא משיח יי' כמו שאמר גם כן על עצמו (שם כג א) ; משיח אלהי יעקב.

אמר: יי' יהיה עז למו לישראל כמו שהיה מעוזי בצאתי עמהם למלחמה.

וא"ו ומעוז ענינה: כאשר, כמו (תהלים נט טז) ; אם לא ישבעו וילינו; וכן (שם סג ו): ושפתי רננות יהלל פי.


הושיעה את עמך וברך את נחלתך הושיעם מאיביהם וברך אותם במעשה ידיהם.


ורעם ענינו: כרעה עדרו ירעה (ישעיהו מ יא).


ונשאם על העמים.


עד העולם: תפלתי עליהם בין בימי חיי בין אחרי מותי כל ימי עולם.

ופרוש עד העולם: עד סוף העולם.




ואהי כאיש אשר לא שמע שאיננו מבין לשון המדברים, כמו: גוי אשר לא תשמע לשנו (דברים כה מט).


ואין בפיו תוכחות: ואהי גם כן כאיש אשר אין בפיו תוכחות, שישמע דברי המדברים אליו, אבל אין בפיו טענות שידע להתוכח עם המריבים עמו.


  1. ^ *הערת המדפיס: בכתב יד שלפנינו, ובשאר ספרים מדיקים, העי"ן בקבו"ץ שפתים והזי"ן בדג"ש.