רד"ק על הושע א ב

<< | רד"ק על הושעפרק א' • פסוק ב' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


הושע א', ב':

תְּחִלַּ֥ת דִּבֶּר־יְהֹוָ֖ה בְּהוֹשֵׁ֑עַ
  
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־הוֹשֵׁ֗עַ לֵ֣ךְ קַח־לְךָ֞ אֵ֤שֶׁת זְנוּנִים֙ וְיַלְדֵ֣י זְנוּנִ֔ים כִּֽי־זָנֹ֤ה תִזְנֶה֙ הָאָ֔רֶץ מֵאַחֲרֵ֖י יְהֹוָֽה׃


תחלת דבר ה' בהושע:    מצאנו לשון דבור שהוא ענין נבואה קשור עם בי"ת השמוש, כמו (במדבר יב, ב): "הרק אך במשה דבר ה' הלא גם בנו דבר", (שמואל ב כג, ב): "רוח ה' דבר בי", (במדבר יב, ח): "פה אל פה אדבר בו", אפשר שתהיה מלת "דבר ה'" פעל עבר, רוצה לומר תחילה אשר דבר ה' בהושע זה היה שאמר לו "קח לך אשת זנונים". או יהיה דבר שם, כמו (ירמיהו ה, יג): "והדבר אין בהם":

ויאמר ה' אל הושע לך קח לך אשת זנונים:    כל זה הענין היה במראה הנבואה שאמר לו שיקח אשת זנונים ולקחה והרתה וילדה ממנו שלש פעמים, וזה משל לישראל הזונים מאחרי ה', וזהו שאמר "כי זנה תזנה הארץ מאחרי ה'". ופירוש "וילדי זנונים", ויהיו לך ממנה ילדי זנונים כי אשת זנונים היא, כן ישראל והנולדים מהם באלה הדורות זנו מאחרי ה', וכל זה היה במראה הנבואה לא שלקח הושע הנביא אשת זנונים.

אף על פי שנמצא בדברי רבותינו ז"ל (פסחים פז.) שהענין כמשמעו, שאמרו "ויאמר ה' אל הושע" - אמר לו הקב"ה להושע: חטא ישראל, היה לו לומר לפניו רבונו של עולם בניך הם בני בחוניך הם בני אברהם יצחק ויעקב גלגל עליהם רחמים, לא דיו שלא אמר כך אלא אמר לפניו: כל העולם שלך הוא העבירם באומה אחרת, אמר הקדוש ברוך הוא: מה אעשה לזקן זה, אמר לו: קח לך אשת זנונים, אחר כך אמר לו: לך שלחה מעל פניך אם הוא יכול לשלחה אף אני אשלח את ישראל, לאחר שנולדו לו ממנה שני בנים ובת אחת אמר לו הקדוש ברוך הוא להושע: לא היה לך ללמוד ממשה רבך כיון שדברתי עמו פירש מן האשה בדול עצמך ממנה, אמר לפניו: רבונו של עולם יש לי בנים ממנה ואיני יכול לגרשה, אמר לו הקדוש ברוך הוא: ומה אתה שאשתך זונה ובניך בני אשת זנונים כך אני שבני ישראל בני הם בני בחוני אברהם יצחק ויעקב והם אחד מחמשה קנינים ואתה אמרת העבירם באומה אחרת, כיון שידע שחטא עמד לבקש רחמים על עצמו, אמר לו הקדוש ברוך הוא: עד שאתה מבקש רחמים על עצמך בקש רחמים על ישראל, מיד פתח בברכות ואמר והיה מספר בני ישראל כחול הים.

ויונתן תרגם הענין על דרך משל ונכון הוא פירושו: